פנחס יחזקאלי: היעדר הומור חושף דיסוננס: השמאל הישראלי בין טראמפ לנתניהו

מאז השיג דונלד טראמפ את הסכם החזרת השבויים, אנו עדים לאחד המחזות המבדחים שאירעו לאחרונה במחוזותינו: אנשי מחאה נחפזים למחוק את דברי השיקוצים שכתבו על דונלד טראמפ מאז פתח בקמפיין הבחירות הראשון שלו לנשיאות ארה"ב ב- 2016, כשגולשי הימין מתחרים בהם, מעלים בחזרה את החומרים שמחקו, משווים אותם לדברי התודה המתרפסים הם מעתירים על טראמפ היום, ומתגלגלים מצחוק…

פנחס יחזקאלי: הדיכאון, השלכותיו והשימושים הנעשים בו, באתר ייצור ידע

הדיכאון – במובנו הרחב כמצב נפשי של ייאוש, חוסר אונים ואפתיה – שימש ומשמש ככלי רב עוצמה בידי "צורבי תודעה": גורמים אידאולוגיים השואפים לעצב מחדש את החברה והפרט. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיכאון, השלכותיו והשימושים הנעשים בו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: הווק הוא דת חילונית משיחית פונדמנטליסטית

הווק איננו רק אידאולוגיה חברתית, אלא מבנה דתי חילופי ומערכת מורכבת דינאמית, שבה האמונה מחליפה את הביקורתיות. במקום לעודד דיון פתוח, הוא מכתיב אמונה טוטאלית ב'אמת אחת', מגייס רגשות של אשמה וגאולה, ומעצב יחסי כוח חדשים על בסיס טוהר מוסרי מדומיין. במובן זה, החברה הווקית אינה מתקדמת לעבר חירות מוסרית, אלא חוזרת אחורה אל עולם של אינקוויזיציה חילונית, המתחזקת באמצעות דינאמיקה עצמית של משוב ותגמול.

פנחס יחזקאלי: מקורות הדימוי של האיסלאם כ'דת השלום'

אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.

פנחס יחזקאלי: אידיוטים שימושיים, אוסף ממים ראשון

'אידיוטים שימושיים' הם אנשים תמימים או בעלי כוונות טובות, אשר מנוצלים על ידי גורמים ציניים וחסרי מצפון לקידום מטרותיהם הנסתרות. לרוב, מדובר בפעילים, אינטלקטואלים, או ידוענים, אשר מתוך אידאליזם או בורות, מאמצים נרטיב שקרי ומפיצים אותו, ובכך מעניקים לו לגיטימציה. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על אידיוטים שימושיים והנזק שהם גורמים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

פנחס יחזקאלי: נטפליקס, ווק, פעולות מאזנות והמאבק על עיצוב התודעה

בשבוע הראשון של אוקטובר 2025 חוותה חברת נטפליקס את הירידה השבועית הגדולה ביותר במנייתה מאז אפריל. זאת, בעקבות קריאה גוברת מצד משתמשים לבטל את המנויים שלהם, במחאה על מה שהוגדר כ"אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים". זהו ביטוי למאבק בין תרבות הווק המשמשת כלי לעיצוב תודעה, לבין התעוררות הנגד, המבקשת להגן על זהות, הורות וגבולות תרבותיים.

Jim Chimirie: הכתובת כבר מזמן הייתה על הקיר!

הבטחנו ליהודים "לעולם לא עוד". הבטחה זו הופרה. ההתקפה הבאה כבר בדרך, זרועה באותה שנאה שזה עתה זלגה למנצ'סטר. בריטניה חייבת לבחור להילחם בה עכשיו או להודות שאין לה עוד האומץ להגן על עמה. אין ביטחון בשקט. "אב שהריע לחמאס ובן שרצח יהודים במנצ'סטר. אם זה לא ישבור את כישוף הפחדנות, מה כן?"

פנחס יחזקאלי: גילוייה של 'מחלת הטפשת' הווקיסטית

במאמר קודם עסקתי 'מחלת הטפשת' הווקיסטית, שהמירה את 'שיח העובדות' (עובדה – משמעות – מסקנה) בנרטיבים, ופטרה את חסידי הווק ממאמץ הכרוך בחשיבה. המאמר הנוכחי אוגד יחד כמה מן המשמעויות השונות של החיים בעולם נטול חשיבה, שהעובדות בו מתבטלות מפני הנרטיבים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם…

פנחס יחזקאלי: התנצלות כמנגנון מנהיגותי. נתניהו מתנצל לפני הקטרים

במרץ 2025, בהשפעת לחץ ישיר מצד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני אמיר קטאר על ההתנקשות בבכירי חמאס בדוחא. מקרה זה מציף שאלות על גבולות העוצמה והחולשה של התנצלות מנהיגותית, והשימוש בה כסחר, המניב הישגי כוח משמעותיים.

גרשון הכהן: יום כיפור הוא רגע של מבט ביקורתי על הבטחת המודרניות

גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא – בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון – לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.