האם אנחנו נלחמים נכון בתאונות הדרכים

זהו צרפתי סרטון חביב, שמרבה "להסתובב" באינטרנט. הוא מתאר גברת מכובדת, שעל מכוניתה מדבקה "War is not the answer", מתמכרת לחלוטין לתאוות הנקמה בגברת אחרת ובמכוניתה' בשל הערה של מה בכך שהובילה לסריטה של מה בכך ברכב, ושיצרה הידרדרות שהובילה להרס שתי המכוניות (לנשים המכובדות שלום…) לכאורה, סרט הומוריסטי על תאונת דרכים. למעשה (ומעבר לחיוך שהוא … להמשך קריאה

ארנון אדלשטיין: רצח מרובה קורבנות – הטיפולוגיה הלא מושלמת

המושג רצח מרובה, או רצח מרובה קרבנות קיים מאז היווצרות האנושות, אך נכנס לחשיבה האקדמית רק בשלושת העשורים האחרונים.שתי תפיסות מנוגדות למונח זה עלו החל משנות השמונים. מחד גיסא, חוקרים טענו שרצח מרובה מהווה מושג אחד מבחינה תיאורטית ואמפירית, הכולל תת-סוגים שונים כמו: רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי. מנגד, חוקרים אחרים טענו שהמונח של רצח מרובה הוא רק כותרת לתופעות שונות לגמרי של רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי.

ייעודה של מערכת אכיפת החוק – דיון מסכם

ייעוד מערכת אכיפת החוק

[מקור התמונה]

מהו ייעודה האמתי של מערכת אכיפת החוק?

בדיון הקודם הבאנו את ההסבר הפרובוקטיבי לכאורה, מבית מדרשו של קארל מארקס, כי מערכת אכיפת החוק נוצרה למען אליטות ומשרתת אותם. בדיון הנוכחי נכסה את שני הנותרים, שהם, במידה רבה, הסברים משלימים.

עם הייעוד השני התמודדנו הרבה בדיונים קודמים, בייחוד בזה שעסק בניגודיות וההשלמה שבין שלום הציבור לזכויות האזרח. על פיו, תפקיד המערכת לשמור על סדר החיים התקין מחד גיסא; ועל זכויות האזרח מאידך גיסא  – שני ניגודים הסותרים לכאורה אחד את רעהו, אולם, רק לכאורה. למעשה, מתקיימת פה שלמות של ניגודים.

להמשך קריאה

האם צדק קארל מארקס? הרהורים על יעוד מערכת אכיפת החוק

[בתמונה: קרל מרקס. התמונה היא נחלת הכלל] שאלת ייעודה של מערכת אכיפת החוק עלתה הרבה בדיונים הקודמים, עד כי סברתי, שנכון יהיה להקדיש לה מספר דיונים נפרדים, על מנת לסכם את התובנות שהעלינו בתחום זה. מצאתי בספרות המקצועית שלושה ייעודים עיקריים למערכת – שניים שמשלימים זה את זה ואחד חליפי. הפרובוקטיבי מכולם יהיה במוקד הדיון … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: יורים ב"לא נורמטיבים" – ההיבט הישראלי

[בתמונה: בנובמבר 1957 נערכה בכפר קאסם סולחה שבה נכחו כ-800 אורחים. על פי המסורת היו אמורים 11 הנאשמים להגיע לטקס, אך שלטונות צה"ל סירבו לאפשר להם להשתתף, בין השאר מחשש שהגעתם בעת המשפט שנערך להם עלולה להביא לטענות על עיוות דין. תמונה זו היא נחלת הכלל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] ניצב … להמשך קריאה

יורים ב'לא נורמטיבים' (ב') – ההיסטוריה הקרובה

אם חלקכם הביע זעזוע מ'חוק שלושת המכשלות' כנגד עבריינים מועדים, או מהטיפול באנשי הפשע המאורגן כטרוריסטים, הרי בתחילת המאה העשרים למשל, עוקרו בכפייה פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים בתוקף חוק, בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה. מדינת אינדיאנה בארצות הברית הייתה הראשונה לחוקק חוק כזה עוד ב- 1907. החוק התיר לעקר פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים, על פי המלצה של ועדת מומחים…

יורים ב'לא נורמטיבים' – ההיסטוריה הרחוקה

Paris commune

[בתמונה: 'הקומונה הפריזאית' קוראת תגר על השלטון המרכזי, מאי 1871]

בדיונים הקודמים בדקנו את מידת סובלנותן של קבוצת הרוב ומערכת אכיפת החוק כלפי האוכלוסיות ה'לא נורמטיביות', וגילינו שסולם הצרכים של מאסלו עובד גם עובד. ליברליזם וסובלנות נמוגים, גם בדמוקרטיות המשוכללות ביותר, ברגע שסדר החיים מתערער.

להמשך קריאה

תפקידה של המשטרה בענישה הפלילית

מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ג) מה קורה כשאוכלוסיות שלמות נתפסות כאיום?

[בתמונה: מלחמת האזרחים האמריקנית] בפוסטים הקודמים נוכחנו, שכיוון שאין למערכת האכיפה לגיטימציה בקרב הצבורים שאותם כינינו "לא נורמטיביים", אזי כשסדר החיים מתערער ויש חשש שהאוכלוסייה ה"נורמטיבית" תאבד בה אמון, המערכת מתנהגת כלפי מפירי הסדר, יותר כמו צבא שמטרתו לחסל את האויב ולהוציאו מהמשחק ופחות על בסיס האיזונים המפורסמים בין זכויות אזרח לשמירת הביטחון. לשם המחשה, … להמשך קריאה

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ב) – הטרור הפלילי כמקרה בוחן

פיגוע פלילי

[בתמונה: כותרת האתר ynet משנת 2011 לאחר ההתנקשות בעבריין זאב רוזנשטיין בתל אביב]

ב- 5 באוגוסט 2009 בסמוך לשעה 2200, נהרג נער חף מפשע מרמלה, במסגרת ניסיון לחסל עבריין שישב לידו על ספסל ברחוב. שני רוכבי קטנוע התקרבו אל הספסל, אחד מהם שלף אקדח ופתח לעברם בירי (תורג'מן, 2009).

'הפיגועים הפליליים' הללו מטרידים מאוד, אולם, אינם מפרים את סדר החיים התקין שלנו. אנו שומעים, מתרגזים, אך למעט הנפגע ומשפחתו כולנו חוזרים לשגרת יומנו.

אולם, מה היה קורה למשל, לו בפרק זמן קצר הייתה נפגעת כמות נכבדה של אזרחים תמימים, כך שהאזרח הפשוט היה מאבד את הביטחון ואת האמון במערכת האכיפה?

להמשך קריאה