מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

מתוך הנחה, שאין נוסחת קסם שתאפשר פתרון מכני להתמודדות עם קריאות תיגר קיצוניות, על כל משטר דמוקרטי נגזר לעצב מערכת של כללים, שתאפשר לו להתמודד עם הביטויים השונים של הקיצוניות, כאשר אלו מתרגשים ובאים עליו. כללים אלה מציפים את המתח והתנגשויות בין שלטון החוק לבין צרכי הביטחון, שהוא מצב מובנה בתוך השיטה הדמוקרטית שלנו…

כיצד ניתן להגדיר אירועי סדר ציבורי או אירועים של מרי אזרחי אלים (Violent civil disobedience), המהווים סכנה לביטחון הלאומי? סוגיית ההגדרה אינה שאלה תאורטית גרידא. יש לה השפעה מכרעת על האופן שבו נתפסים אירועי סדר מסוימים, ולכן, גם על האופן שבו הם מטופלים על ידי הכוחות המזוינים של המדינה.

[בתמונה: אזרחים אמריקניים ממוצא יפני בהסגר במהלך מלחמת העולם השנייה. למקור לחץ כאן] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו … להמשך קריאה

למרות מצבה הרגיש והייחודי של מדינת ישראל, אין היא המדינה היחידה המתמודדת עם אירועים המאיימים על הביטחון הלאומי שלה בתוך גבולותיה. ההיפך הוא הנכון. 90%-80% ממדינות העולם לא ניצבות בפני כל איום חיצוני ממשי, אולם, הן מתמודדות עם איומי פנים רבים. גם אחרי אירועי ה- 11 בספטמבר 2001, לא השתנה מצב זה באופן מהותי. על האיומים הפנימיים עימן מתמודדות מדינות דמוקרטיות ניתן למנות איומים אזוריים, סקטוריאליים, אתניים, חברתיים וכדומה. חלק מאיומים אלה משמעותי יותר, חלק פחות, אבל, לחלק מהם יש ללא ספק השפעה ישירה על הביטחון הלאומי.
מטרת הספר לבחון, כיצד מתמודדות מדינות דמוקרטיות עם האיום לפגיעה בביטחון הלאומי שלהם, ולנסות וללמוד מאותם מקרים לגבי המציאות הישראלית המורכבת.

עבריינות הנוער בישראל היא מנת חלקם של קטינים מכל שכבות האוכלוסייה מכל מקום בארץ. עבירות הרכוש מהוות רק כשליש מכלל העבירות, המבוצעות ע"י בני-נוער. עבירות  אלימות,סמים ומין הפכו בקרבם לחמורות יותר ויותר. מעל שליש מעבירות האלימות מבוצעות במוסדות חינוך, ואחוז זהה ברחובות. בשל המצב הכלכלי, לא נפקד גם מקומן של 'הגניבות הקטנות'… תמונת מצב…

[להורדת הספר: עדית חכימי – היבטים צבאיים ואזרחיים בהבניית תפקיד בהבניית תפקיד השוטר בישראל] ספר זה, אשר יצא בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, פותח צוהר לתהליך הבינוי של תפקיד השוטר, במציאות החברתית המורכבת של החברה הישראלית. הוא מציע מסגרת תאורטית לניתוח סוציולוגי של תפקיד השוטר. מסגרת אשר נותנת ביטוי למתח שבין מרכיבים "צבאיים" ו"אזרחיים" באפיון המשטרה … להמשך קריאה

זהו חוברת מסדרת: "נייר עמדה", שפורסמה ע"י המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ביוני 2007. המסמך מתאר את שיטת הקידום והמינויים בארגונים הצבאיים, ואת חולשותיה. הוא מציג רעיון מחולל: לסמן אלטרנטיבה לשיטת קידום הקצינים ושיבוצם במשטרת ישראל, בצה"ל ובארגוני הביטחון האחרים, ביחס לשיטה הנהוגה כיום.
המחבר, תת אלוף יוסי הימן, שימש בזמן כתיבת המסמך כמדריך במכללה לביטחון לאומי, צה"ל. היה בעבר קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי בצה"ל (2006-2003), מפקד אוגדה (2005) ומפקד בית הספר לקצינים (2003-2001).

האם מדינת ישראל נמצאת בתהליך מתמיד של הסלמה עם תושביה הערביים, או, שמא, היו אירועי אוקטובר 2000 ופרעות תשפ"א רק קפיצות חד פעמיות, בתוך תהליך שיש בו גם עליות וגם מורדות?

[מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן]  מבוא מטרת ספר זה הייתה לבחון את אופן התגובה של מדינות דמוקרטיות למצבי חירום, שהיה בהם פוטנציאל של איום על הביטחון הלאומי. זאת, על מנת לבחון מה ניתן ללמוד מהם למציאות הישראלית, לאור ההתנסות הקשה באירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, ולאור … להמשך קריאה