האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המחדלים רובצים ברמה המקצועית והפיקודית. הדיווחים, ברמה המקצועית והפיקודית, לא באו כלל כדי ביטויים באותן "ישיבות סטטוס" שמתקיימות במשטרה. בעובדה: מאום לא צף, לא עלה, מעלה מעלה, ב"צנרת הפיקודית" החלודה משאיש לא דיווח – ואיש לא שאל ולא הקשה קושיות אלמנטריות. מפקד המחוז וסגנו כלל לא דווחו? גם קצין האח"ם של מחוז ש"י לא דווח?. הם לא ידעו?
התמונה העצובה של חוסר מקצועיות העולה מהעיסוק באסון מירון בל"ג בעומר 2021 – אינה זרה למשטרת ישראל. היעדר מקצועיות היא אחת הבעיות הקשות ביותר שלה מאז היווסדה, ופתרון אינו נראה באופק…
פרשת רצח תהילה נגר זכרה לברכה, ממחישה במלוא חריפותה את הבעייתיות של עסקאות הטיעון במשפט הפלילי בישראל, היוצרות לעיתים פער בלתי מתקבל על הדעת בין האמת המשפטית לעובדות המקרה, ובין האשמה לעונש; ומציפה את מה שמכונה 'ההיגיון הפרדוקסלי של עסקאות הטיעון'…
כשיורדים לקרקעית, נשאר רק להמריא… בעת האחרונה ניתן לראות ניצנים ראשונים של התעשתות וחזרה לפרודוקטיביות, שאפיינה את דוברות המשטרה בימיה הטובים…
השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בניהול שגרת החיים בקהילה וביצירת סביבה בטוחה וחיונית ויש לו השפעה משמעותית על מניעת פשיעה וסטיות חברתיות אחרות. הרשויות המקומיות בחברה הערבית התפתחו במרוצת השנים והפכו למנגנון מרכזי בחיי תושביהם אך גם לזירה של תחרות פוליטית וחברתית פנימית. מה השפעתו על התפתחות הפשיעה במגזר?
האתיקה של הארגון מסמנת את "הרף", את מתכונת ההתנהגות הראויה. לעומתה, התרבות הארגונית מסמנת את ההתנהגות בפועל. הבעיות האתיות של הארגון מתמצות בפער ביניהם…
בשנת 2010, נערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מקיף בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל ובו נסקרו הגורמים להתגברות האלימות והפשיעה. הדו"ח סוקר את גורמי הרקע לפשיעה בחברה הערבית ומחלק אותם לשתי קבוצות – גורמי עומק בחברה הערבית בישראל וגורמים חברתיים כלכליים…
האירוע חמור מאין כמותו, אונס של ילדה קטנה, בנסיבות שתוארו, הוא מחריד. אולם, מדאיג אותי לא פחות כיצד הפרקליטות נחפזה להגיש כתב אישום בתיק בו הראיות בעייתיות והוא מוגדר כתיק גבולי. כמה מסוכן והרסני להאשים אדם במקרה כזה כאשר לא בטוחים כי הוא ביצע את המעשה…
נקודת המוצא היא שהארגון (המשטרה) דפוק ללא תקנה, ושהסיכוי לתקנו כמעט אפסי. כשהמוצר גרוע אין טעם להצדיק ואין טעם למתג. אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. כל בכיר בכחול שמתבטא בתקשורת מעורר תגובות נגד לא נעימות. לכן, הדוברות היא בידי דרג השטח. קצינים זוטרים, גם כשהם טועים, מעוררים סימפטיה ואהדה…
הגוף הזה – משטרת ישראל – לוקה במחלות קשות והציבור משלם מחירים כבדים מידי יום. לא נשקוט. לא נרתע. האמת חזקה מכל ה״ברזלנים על כתף״ שם. ואני גם לא מאמין לשום מספר או נתון שמפרסמת היום המשטרה בשנתון הסטטיסטי 2018 שפרסמה באיחור ניכר ובלתי מוסבר. זריית חול בעיניים. הם אותנו לא ינצחו… נדר נדרתי!
