[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן] [להורדת המאמר המלא מכתב העת: 'מחקרי משפט', לחצו כאן: משפט פלילי בצל מרחב המיקוח - מחקרי משפט]
ד"ר יוסף זהר, הינו עמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה, החוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל. יוסף הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה.
לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם.
* * *
על פי התאוריה הקלסית "מיקוח בצל המשפט", המיקוח על עסקאות הטיעון נערך בצל תוצאת המשפט הצפויה, ולהיקפה של תופעת עסקאות הטיעון לא אמורות להיות החצנות או השפעות עקיפות על תוצאת המיקוח.
במאמר זה אבקש להצביע על קשר, שטרם נבחן בספרות, בין שיעור עסקאות הטיעון ובין מרחב המיקוח עליהן. כתוצאה מקשר זה, פערים בענישה המוסכמת בעסקאות טיעון שונות בתיקים בעלי מאפיינים דומים. פערים אלה - שאינם נובעים מהבדלים בעוצמת הראיות - עלולים להחריף עם העלייה בשיעור עסקאות הטיעון.
[להרחבת המושג: 'עסקת טיעון', לחצו כאן]
במילים אחרות, הירידה בביקוש למשפטים מרחיבה את מִרווח המיקוח על עסקאות הטיעון, ומחלישה את צל המשפט. המשמעות היא שעקב כך נפרמת הזיקה בין תוצאת המיקוח לתוצאת המשפט הצפויה, והפערים בענישה מחריפים.
ניתן אומנם לטעון, כי פערי ענישה קיימים גם במשפטים; ולכן, יש לקבל רמה מסוימת של פערי ענישה בעסקאות הטיעון כהכרחית. אלא שמקיומם של פערי ענישה במשפטים לא עולה הסכמה לכך שפערי ענישה בעסקאות הטיעון יחריפו רק משום ששיעור השימוש בעסקאות הטיעון גבר.
במאמר זה סקרתי את עולם עסקאות הטיעון, ערכתי בחינה מקפת של מעמדן המשפטי, הצידוקים שהובאו להן והביקורות שהובעו כנגדן. כמו כן, הצגתי את אופן מיסודן של עסקאות הטיעון בפסיקה ובחקיקה וחלופות שונות שמנסות להסדיר הליך של עסקת טיעון.
לאחר מכן הצגתי מודל כלכלי-מתמטי המאפשר להגדיר את מרחב המיקוח על עסקאות הטיעון לצורך בחינה תאורטית של הטענה לעיל.
על בסיס התאוריה, הגדרתי מדד לפערי הענישה ופרסתי מתודולוגיה לניתוח אמפירי לצורך בחינתה של הטענה במציאות.
לבסוף, מתוך המסקנות שעלו מן המחקר, וכדי למזער את התופעה הנדונה ונזקיה, סקרתי הצעות לתיקון שנדונו בספרות, פרסתי את הצידוקים לחתור לאמת העובדתית וכן הצעתי תיקון לחוק, ההופך את האפשרות לבירור האמת העובדתית לחלופה בת מימוש.
