האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השלם תמיד מורכב מניגודים, שכל חלק ממנו מסייע בהגדרת ההופכי שלו. גם אם ייטלו מבוכריס את דרגותיו ויכלאוהו, יישאר תמיד הפן האחר של לוחם אמיץ ומוערך, או בכדבריו של גרשון הכהן, שעולמו נטוע בתנ"ך: מעשה אוריה החיתי ראוי לבוז, אבל בהקשר הלאומי, דוד המלך נשאר מלך גם אחרי פרשת בת שבע, ועד היום אנחנו מפזזים ושרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". אנשים חכמים אמורים ללמוד לחיות עם הניגודים הללו!
אם משטרת ישראל תהפוך למשטרה פדרלית, היא תוחלף בהדרגה מחלק מהערים במשטרות עירוניות. תחום החקירות ירוכז במרחבים, והיא תתגבר משטרות בערים לפי הצורך, ותחזיק תחנות משטרה ביישובים שבהם הרשויות המקומיות לא תחפוצנה ליטול אחריות. כל זה ייצור ביקוש גדול לשוטרים ולמפקדים. רובם יעברו מארגון לארגון והפנסיה הצוברת איתם. מי שיישאר ללא עבודה הם רק אנשי ה'מנגנון', שממילא אם משטרת ישראל חפצת חיים עליה להיפטר מהם. אז איפה הבעיה?
משה חשב לתומו כי לאחר לכתו בניו ירשו אותו בהנהגת העם. אולם מה רבה הייתה הפתעתו כי אדם משבט אחר נבחר למשרה הרמה. בכך מאותת המקרא, כי הנהגת העם אינה מטבע העובר לסוחר, ומי שניבחר הוא מי שהוכיח בכל תקופות חייו את התמדתו, מוסריותו וכישוריו הרוחניים והצבאיים כאחד…
משה בתחילת דרכו שילב באופן מושכל בין הענווה האישית שלו לבין קנאות דתית מתונה. ככול שעברו השנים, ולאחר כמעט ארבעים שנות נדודים ומשברים שהעמידו את הנהגתו במבחן, פעם אחר פעם, משה נשחק וכורע תחת העומס. קנאתו נעלמת ונאלמת, ורק גורמים חיצוניים יכולים להציל את המצב מקריסה מוחלטת. בהתערבות של פינחס במקרה זמרי בן סלוא, המקרא אומר כבר את מה שכולם יודעים: עבר זמן מנהיגותו של משה, ויש למנות מנהיג חדש (הדבר אכן מתבצע בפרשה הבאה פרשת פינחס, עת יהושע נבחר במקום משה.
מה שקורה לאיחוד האירופי הוא סימפטום מוקצן למחלה ארגונית, ממאירה, שמכרסמת בממשלות, וגם בארגונים שונים בעולם המערבי כולו. היא משתקת אותם, ונוטלת מהם את היכולת להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. המחלה הזו קרויה ביורוקרטיה ש"עלתה על גדותיה" או בשפתו של פרופ' יצחק אדיג'ס, גדול אנשי הארגון של סוף המאה העשרים (בתמונה למטה משמאל), "שלטון הביורוקרטיה" ו- "שלטון הנהלים". כדאי מאוד שקברניטיהם של ארגונים ביורוקרטיים רבים – ממשלתיים ואחרים בישראל – יפנימו את הלקח (למרות שהסיכויים לכך אפסיים). ארגון שיהפוך עצמו לבן ערובה בידי המנגנון הביורוקרטי שלו, סופו שימצא את עצמו שקוע לעייפה בפער רלוונטיות, עד שייזרק לצד הדרך!
אפקט הצופה מהצד הוא בעצם פרדוקס: ככל שכמות האנשים סביבך גדולה יותר וכל שנדמה לאנשים שיהיה מישהו אחר שיטפל בך, סיכוייך לקבל עזרה קטנים יותר!
המאמר ממחיש, עד כמה התרשים הארגוני שטחי, ואינו משקף את כמות קשרי העבודה שבהם משתמשים העובדים להשגת מטרותיהם. התרשים ה'רגיל' משקף דברים כמו: תרשים זרימת המידע הפורמלית; דרך הערכת הביצועים; צינורות הדיווח הארגוניים; וכדומה. אולם, כאשר עוסקים בתהליכי עבודה; בתקשורת ארגונית – משמע מי מקושר למי כדי שהעבודה תתבצע – ובשאלות כמו, מי עושה מה להשגת מטרות הארגון; ועם מי, אין מנוס מפניה לרשת הארגון.
התופעה של 'דפוסים חוזרים' או 'תבניות' במערכת מורכבת מאפשרת לנו מידה מסוימת של ניבוי, גם לגבי הצלחת נישואין… איך נראים הנישואים שלכם לפי המבחנים הללו?
'בוט' הוא קיצור של ‘רובוט’. בתחום המחשוב, הבוטים הם תוכנות קטנות, המבצעות משימות אוטומטיות שיקשה על אנשים לעשותם בדרך אחרת. הבוטים מתפתחים במהירות ומחליפים בעלי מקצוע אנושיים, בעוד ועוד מקצועות. הם מתרגלים באוניברסיטאות, ואף אחד מהסטודנטים לא שם לב; הם מספקים שירותים פסיכולוגיים דרך האינטרנט, בשיחות טקסט; כותבים ספרים ונאומים; ואפילו מוכרים אוכל, פרחים וכל מיני מוצרים אחרים.
ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! צריך לזכור כי להמצאות משנות מציאות רבות לקח זמן רב, עד שהפכו לגורם משמעותי בחיינו. אחרות – מהפכניות ככל שהיו – נעלמו מחיינו, בלי שהגיעו לכדי מימוש; הדבר מחייב יזמים ל'כיסים עמוקים', להתמדה, לסבלנות בהקצאת משאבים, ול'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.
