תגידו, מה השפה החשובה ביותר למי שחי במדינה היחידה במזרח התיכון, שאיננה ערבית? מה השפה החשובה ביותר למי שחי בעולם שהופך ערבי מיום ליום? ערבית כמובן. אז איך הגענו למצב שרובם המכריע של היהודים אינם דוברים ערבית?
מתי נבין שצריך להיערך לעידן החדש הזה? מתי תתחיל רשות הסייבר לתת שירות לנו האזרחים? מתי תוגבל הגישה של אנשים בתפקידים רגישים לווטצאפ, שהוא שער הפריצה הקל ביותר של ההאקרים? מתי תהיה למשמר הכנסת למשל, מחלקת סייבר שתדע לעבוד עם רשות הסייבר והשב"כ? האם לא נכון שגם מפלגות גדולות תעסקנה אנשי סייבר שידעו לדבר עם אנשי המקצוע בתחום זה? מתי נתעורר?
צריך לומר זאת ביושר: בג״ץ הוא מוסד מושחת, שאינו עוסק ב״צדק״ אלא בצביעות. תכליתו איננה פסיקה על פי חוק, אלא פסיקה על פי האינטרסים של שופטיו ושל ההגמוניה הישנה שאותה הם משרתים. זו אינה ״מפלגת בג״ץ״, זהו ״שלטון בג״ץ״, ואת השלטון הרקוב והמושחת הזה עם ישראל ימוטט מן היסוד. למוסד הזה אין עוד תקומה. הוא גמור.
אזהרה, צרפת היא היום זירת הפשע העיקרית של המהגרים. אמריקה הבאה בתור. פריז מבטלת את חגיגות ערב השנה החדשה בשאנז אליזה בגלל "חששות ביטחוניים", וכולם פתאום מתנהגים כזועמים וכמזועזעים, והתקשורת מתנהגת כאילו זה קרה משום מקום. איפה לעזאזל היו כולם בעשר השנים האחרונות?
האיחוד האירופי, שנוסד כחזון נאור של אחדות ושלום, כלוא היום בתוך "כלוב של זהב" ביורוקרטי, שהפך למנגנון של השמדה עצמית. השתלטות הפקידות המנופחת על מרחב קבלת ההחלטות, יצרה נתק אורגני בין המסדרונות הממוזגים של בריסל לבין הדופק הפועם של המציאות בשטח. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אנחנו נשלטים באיחוד האירופי על ידי אנשים שמעולם לא היו צריכים לעמוד בחשבונות שכר, או לנהל שרשרת אספקה. עבורם, תקנה בת 500 עמודים היא 'מסגרת'; עבור האדם בשטח, זוהי אחיזת חנק. הטפיל גדל כל כך שהוא מאמין שהוא הגוף, מבלי להיות מודע לכך שמשקלו הוא שגורר את כל המבנה אל תוך העפר.
אפשר להבחין במניע האידאולוגי להחלטה להפר את החוק הקדוש של כבוד האדם וחירותו לטובת חופש ביטוי סלקטיבי מאוד, כי ברור, שאדם שהיה נכנס לבית משפט עם חולצה שכתוב עליה 'בגץ חלאות' היה נעצר תוך שנייה, וגם יושב בכלא, כמו ההוא שזרק נעל על שופט. ככה, כמיטב המסורת האורווליאנית, כמו שמלחמה היא שלום ככה גם חופש ביטוי הוא השתקה...
מותו בטרם עת של אלוף קובי ברק הוא אבדה קשה. דמותו ראויה לשמש מופת לכל התכונות המצופות מקצין בצה"ל. משפחתו איבדה אב וראש משפחה מסור. עם ישראל איבד כשרון נדיר ודמות מופת...
פרדיגמה היא אינה רק אוסף של דעות, אלא ה"עדשה" דרכה המוח שלנו מפרש את המציאות; היא מעניקה לנו תחושת סדר וביטחון בעולם כאוטי. אולם, כוחה של הפרדיגמה הוא גם תורפה – היא נוטה לסנן החוצה מידע שאינו מתיישב איתה, ובכך יוצרת "כתמים עיוורים" תודעתיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
