אסף מצקין: שחיתות פוליטית בישראל – התפתחות, שינויים מאפיינים

[התמונה היא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: "אפקט הפרפר – ד"ר אסף מצקין, מכללת בית ברל"] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] מתוך החוברת: עיונים בביטחון לאומי מס' 9: שחיתות שלטונית בישראל [בחזרה לתוכן העניינים של החוברת] בכל תקופה נדמה כי השחיתות מגיעה לשיאים חדשים וכי מאפייניה מתגלים בצורות … להמשך קריאה

יוסי שריד: השחיתות כאיום אסטרטגי מספר אחד על ישראל

[תמונתו של יוסי שרד משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Meretz-Yachad. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] מתוך החוברת: עיונים בביטחון לאומי מס' 9: שחיתות שלטונית בישראל [בחזרה לתוכן העניינים של החוברת] לא מעט … להמשך קריאה

יצחק זמיר: על הסכנה בשחיתות שלטונית

  [צילום: הועלה לויקיפדיה על ידי יצחק זמיר, נמרוד ברנע] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] מתוך החוברת: עיונים בביטחון לאומי מס' 9: שחיתות שלטונית בישראל [בחזרה לתוכן העניינים של החוברת] מהי שחיתות ואיך היא מתקשרת לביטחון לאומי? לאחרונה מצאתי את עצמי חושב על השאלה הזאת פעמיים. בפעם הראשונה חשבתי … להמשך קריאה

תרבות ארגונית, אקלים ארגוני וטקסים לא פורמאליים בצבא

יום טוב סמיה - מיחידים ליחידה

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

בחודשים האחרונים נחשפנו בתקשורת לשערוריות רבות הנוגעות לטקסים ארגוניים המאפיינים ארגונים היררכיים. כך למשל נחשפנו בתחילת אוגוסט 2009 להתעללות של קצינים מחיל האוויר בחיילים חדשים בטקסי חניכה ובו בזמן עסקה התקשורת ב'טקסים אסורים' בצופים, שכללו הטלת שתן, מריחת צואה ומעשים מגונים. ב- 3 בספטמבר אף שודרה בחדשות הבוקר שבערוץ 10 כתבה על טקסי זובור בצבאה של קולומביה הרחוקה, להזכירנו שהטקסים הללו אינם תוצר של תרבות ישראלית מקורית, אלא מאפיין שכיח בארגונים היררכיים-צבאיים.

להמשך קריאה

יעקב לחר: מרד הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה – ספטמבר 1938

ב- 13 בספטמבר 1938, דיכא הצבא הצ'כי מרידה של הסודטים הגרמנים, בהנהגת "מפלגת הסודטים הגרמניים" ה – Sd.P. 16 יום מאוחר יותר הפכו אירועים אלה ללא רלוונטיים, בעקבות החתימה על הסכם מינכן (ב- 29 בספטמבר 1938), בו כפו המעצמות – צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה על צ'כוסלובקיה להעביר את חבל הסודטים לידי גרמניה, ובעצם, לאבד את עצמה לדעת ולאבד את עצמאותה, כשנה לאחר מכן. המאמר מתאר את המרד, ואת השתלשלות הנסיבות שהובילו אליו…

אביבה שקד: משבר אוקטובר 1970, בקוויבק, קנדה

  [בתמונה: משבר אוקטובר בקוויבק: חיילים ברחובות הערים] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] מבוא  באוקטובר 1970, התרחש בקנדה משבר אלים, המשבר הרציני היחיד בהיסטוריה המודרנית של קנדה, המכונה "משבר אוקטובר 1970" (או "אוקטובר השחור", על ידי התנועה לשחרור קוויבק). המשבר פרץ על רקע שאיפות הבדלנות המתחזקות … להמשך קריאה

אנה אזארי: התמודדות הממסד האמריקני עם "עושי צרות" בשיקגו, בסוף המאה ה- 19

[בתמונה: קריקטורה מהמאה ה- 19 על יחסי מפלגת הלייבור האמריקאית עם האנרכיסטים] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] המאמר עודכן ב- 16 ביולי 2020 מבוא מטרת הפרק לבחון את האופן שבו טופלו אירועי חירום בשיקגו, ארצות הברית, בתקופת גל הטרור האנרכיסטי בסוף המאה התשע עשרה ולנתח את הגורמים, אשר … להמשך קריאה

בן ציון דעבול: "יום ראשון העקוב מדם" בצפון אירלנד

[מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן]  מבוא – שורשי הסכסוך בצפון אירלנד[1]  הסכסוך בצפון אירלנד הינו סכסוך דתי ולאומי בין האוכלוסייה הפרוטסטנטית, התומכת, ברובה, באיחוד עם בריטניה, ובין האוכלוסייה הקתולית, אשר תומכת באחת משתי האופציות הבאות: צפון אירלנד עצמאית או איחוד עם הרפובליקה האירית החופשית. הסכסוך נמשך … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: הדילמה הבלתי פתורה שבין שלטון החוק לביטחון הלאומי

מתוך הנחה, שאין נוסחת קסם שתאפשר פתרון מכני להתמודדות עם קריאות תיגר קיצוניות, על כל משטר דמוקרטי נגזר לעצב מערכת של כללים, שתאפשר לו להתמודד עם הביטויים השונים של הקיצוניות, כאשר אלו מתרגשים ובאים עליו. כללים אלה מציפים את המתח והתנגשויות בין שלטון החוק לבין צרכי הביטחון, שהוא מצב מובנה בתוך השיטה הדמוקרטית שלנו…

פנחס יחזקאלי: המשגה, רקע היסטורי, בסיס חוקי ותחומי אחריות

כיצד ניתן להגדיר אירועי סדר ציבורי או אירועים של מרי אזרחי אלים (Violent civil disobedience), המהווים סכנה לביטחון הלאומי? סוגיית ההגדרה אינה שאלה תאורטית גרידא. יש לה השפעה מכרעת על האופן שבו נתפסים אירועי סדר מסוימים, ולכן, גם על האופן שבו הם מטופלים על ידי הכוחות המזוינים של המדינה.