גרשון הכהן: רק מתמטיקה? ומה עם עמל הכפיים?

יש להתמודד עם תופעת החמיקה מעבודת כפיים. חברה בריאה נדרשת לקיים מגוון עיסוקים, היוצר מלאות הרמונית של תחומי עיסוק ומומחיות. מישהו הרי צריך לעבוד בעבודות הצווארון הכחול. מישהו צריך להיות מכונאי, נגר, בנאי, רתך, ואינסטלטור. זה הפיתוי שגרם ליהודים להתאהב בקיומם בגולה: כמו לחיות לנצח בבית מלון, תמיד קיים שם מישהו, כמו גוי של שבת, שיישא בעול העבודות השחורות.

אקטיביזם שיפוטי ופסק דין הולילנד

אין סמכות בלי אחריות: בית משפט עליון – שאינו רוצה להצטמצם במתן פרשנות לחוק, אלא חפץ לבקר את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן (אקטיביזם שיפוטי) – נושא על כתפיו חלק מהאחריות למניעת תופעות המסכנות את סדר החיים התקין ואת הדמוקרטיה, וצריך לפעול באופן אקטיבי לבער אותן.

אבי הראל: הרמב"ם, מצוות קידוש החודש ולימודי הליבה…

מצער לראות את גודל הפער, בין החשיבה ההלכתית/מדעית של גדולי ישראל בימי הביניים, לבין החשיבה ההלכתית הסקטוריאלית של המגזר החרדי בתקופתנו. לא מן הנמנע כי אם הרמב"ם היה חי כיום, הוא היה מטיל את כל כובד משקלו האישי בדבר החיוב ללמוד לימודי ליבה.

פנחס יחזקאלי: 'שוברים שתיקה', האם זו חתרנות?

בעניין פעילותה החתרנית של שוברים שתיקה, המהומה האחרונה עשתה לה טוב, כיוון שהסיטה אותה בחזרה, מחתרנות למחאה לגיטימית…

היועמ"ש והפוליטיקאים…

היועמש והפוליטיקאים

המאמר סוקר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה עם הפוליטיקאים הממנים אותו, על מנת להבין, מדוע עושה ראש הממשלה הכל, על מנת להבטיח לעצמו מינוי של יועץ משפטי לממשלה מקרב אנשיו.

היועץ המשפטי לממשלה מהווה רשות עצמאית-סטטוטורית וסמכויותיו מעוגנות בחוק. הוא אינו מקבל את סמכויותיו מהשר, כפי שהדבר קיים בקרב עובדי המדינה הבכירים במשרדי ממשלה אחרים. דומים לו רק עובדי ציבור בודדים, כמו הרמטכ"ל מול שר הביטחון והמפכ"ל מול השר לביטחון הפנים. המפכ"ל אף אינו מתמנה ישירות על-ידי שר המשפטים, אלא על-ידי הממשלה כולה (ראו בהמשך).

להמשך קריאה

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

פנחס יחזקאלי: 'על זאת', נתן אלתרמן וטוהר הנשק

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

משה ארנס: מבחן רעיון המדינה האחת הוא קיומו של חוק השבות

מה יהיה גודל האוכלוסייה הערבית – בפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן – שלא יסכן את אופייה של המדינה היהודית? המבחן לדעתי הוא אם יהיה רוב בציבור ובכנסת, שלא יהיה מוכן לתמוך בחוק השבות או יבקש לבטלו. זה קו אדום שהייתי אומר, עד כאן ולא יותר!

גרשון הכהן: חייליי צה"ל ושבירת שתיקה

אנשי שוברים שתיקה מעלים, בו זמנית, שני דגלים: גם דגל המאבק בהמשך הכיבוש; וגם דגל המאבק לשימור תקינות אורח פעולתו של צה"ל. לגמרי לגיטימי!
אולם, בשעה שמזמינים פעיל שוברים שתיקה למפגש עם חיילי צה"ל, מותר וראוי לברר עם איזה דגל מבקשים ממנו להופיע… ברור כי הדגל האחד לגמרי פוליטי ושנוי במחלוקת, ואילו הדגל השני – כבעל אופי מקצועי ואתי – ראוי למקום של כבוד בכל תדריך לקראת פעילות ובכל תחקיר לאחריה. באשר לדגל השני, כולנו עם שוברים שתיקה.

אבי הראל: תוקפו של צום עשרה בטבת בימינו

עם חורבן הבית הראשון נקבעו ארבעה צומות: י"ז בתמוז, ט' באב, צום גדליה (ג' בתשרי), והרביעי – י' בטבת. צומות אלה מוזכרים בספר זכריה, כאשר העם שואל את הנביא בעת שיבת ציון: האם יש לצום את צום ט' באב, שהרי, הסיבה לצום זה בטלה… (ראה, ספר זכריה, פרק  ז', פסוק ג').