גרשון הכהן: תפילת חנה, בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…

אבי הראל: סרן קירקגור ושיר הלל לאברהם במעשה עקדת יצחק

משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם – בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה – עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.

ההחמצה הגדולה של המשמר האזרחי

המאבק האלים הנוכחי עם הפלסטינים יכול היה להיות שעתו הגדולה של המשמר האזרחי כארגון מתנדבים לאומי, ושל משטרת ישראל כאכסניה הגדולה ביותר של מתנדבים בישראל. לצערי, הוא לא! אבהיר: אין כוונתי למסירות המתנדבים ולשעות הרבות שהשקיעו במהלך העימות הנוכחי, כמו בכל עת אחרת. כוונתי לארגון ולהבנתו – או לחוסר הבנתו – את תפיסת התפקיד שלו! … להמשך קריאה

גרשון הכהן: מפילגש בגבעה למלחמת אחים

שלושת הפרקים האחרונים בספר שופטים (יט-כא), משרטטים בזעקה, זוועה חברתית רבת פנים. התיאור החי במלוא צבעיו, במיקוד מפורט ואכזרי, יכול למשוך את התבוננותנו, אל גווני הגוונים של הסבל האנושי, החל במעמדן של נשים-פילגשים וכלה ברוע האנושי בשיאי ביטויו…

גרשון הכהן: מורשת רבין היא האחריות המשותפת בין הדרג המדיני לצבאי

יצחק רבין לא חתר תחת הסדר החוקי-היררכי, הקובע לדרג המדיני סמכות בלעדית בהכוונה ובהחלטות. אבל מרום ניסיונו המעשי, הצביע על חיוניות הממד הקוגניטיבי, המחייב לקיים בין הדרגים שיח כן ונוקב של אחריות משותפת. התופעה דומה במידה רבה לברור המתקיים בין יזם לבין ארכיטקט. אם הארכיטקט אינו יותר ממתווך ניהולי בין היזם לבין הפועלים, אפשר לוותר עליו. הזיקה בין היזם לבין הארכיטקט רחוקה מלהיות אינסטרומנטלית גרידא. כך גם לגבי הזיקה שבין הדרג המדיני לצבאי…

אבי הראל: על מוסר, מראה נבואה ואמונה בעקידת יצחק

הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה – ואם במכוון ואם לא – מבהירות, מי מבין שני הערכים – הצייתנות או המחאה – נעלה יותר בעיניו של אלוהים…

פנחס יחזקאלי: פוטין ואובמה – מאזן העוצמה וההתמודדות על סף הכאוס

[למקור התמונה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] לאחרונה פרסם המגזין "פורבס" את מדד המשפיעים – או מדד העוצמה – לשנת 2015. במקום הראשון, זו השנה השלישית ברציפות ניצב נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ירד מהמקום השני לשלישי, אחרי אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. לא שינה המיתון שעמו מתמודדת רוסיה, … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: סין – הרעיון המחולל העוצמתי מכולם קרס על ממציאיו…

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Tauno Tõhk לאתר flickr] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של 16צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * עד 1979 הייתה סין מדינה נחשלת, שריבוי הילודה … להמשך קריאה

גרשון הכהן: מסע הכיבוש של בני דן – כיבוש ליש

תהליכי צמיחה והתפתחות של שבט ואומה, מחוללים על פי דרכם מגמות שינוי. התפשטות במרחב בתהליך הדרגתי, או בלחימה וכיבוש, הייתה מאז ועד ימינו מגמה מוכרת, שעיצבה תהליכים היסטוריים. למסע הכיבוש של בני דן, כסיפור המשולב בין פרקי ספר שופטים, לקראת סופו, בין סיפור שמשון, לבין סיפור מלחמת האחים שבאה עם סיפור פילגש בגבעה, ישנם להבנתי, מאפיינים ייחודיים, שבאו לשרת את מגמת הסיפור הכוללת, ההולכת ונארגת בקומפוזיציה מורכבת…

גרשון הכהן: היעדרה של עיר בחייה של אומה

בין העיר לבין המרחב הכפרי – כמו בין מרכז הציוויליזציה לבין הספר (frontier) – ראוי שתתקיים מערכת זיקות, המתגלה כהכרחית לשיווי משקל של מערכת חברתית. העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. מצבם של שבטי ישראל בהעדרה של עיר, נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל, בתקופת השופטים.