האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יש את צה"ל של מעלה שמתייחס לכיבוש כשדה ניסויים רציונלי מוכוון רווח ומוניטין, ואת צה"ל של מטה, העוסק בשיטור המציאות בשטחים ואחראי למנוע מהג'ונגל המזרח-תיכוני לפרוץ לווילה הלבנה, ולהפריע לצה"ל של מעלה לחשב דוקטרינות מרשימות ונקיות. הדבר קשור לשינויים המתרחשים בצבא הישראלי אשר דרדרו את מעמדם של חיילי השדה, ממגיני המולדת בעבר, למעמד של קאסטת המאבטחים (וראו כמה מהם עובדים במקצועות אלו לאחר הצבא).
מאמר זה מבוסס על תכניתו של ברור אסקרוב, "הרדיו פתוח" – בעבור 40 שנה לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים. במאמר מתייחס האלוף במילואים גרשון הכהן לשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לדדו: אופן הכנת הצבא למלחמה; דרך הפיקוד של אלעזר (רוח הפלמ"ח), והאופן שבו באה לידי ביטוי במלחמה; ומסקנות וועדת אגרנט
שפינוזה היה יהודי שהוחרם מבני עמו, ועמד מחוץ לכל מסגרת דתית או פילוסופית של זמנו. ככלל, באותם ימים, לא היה ניתן לדבר כלל על מציאות חברתית חילונית, גם בחברה הנוצרית. מה שניתן לומר על שפינוזה שפעל ללא לאות להפוך את היהדות לחילונית, ולראותה כתופעת טבע הכפופה לחוקי ההיסטוריה החילונית.
מסורת דתית דורשת לא פעם ציות עיוור לדבריה ציות המנוגד לעתים לשכל האנושי. היהדות, מבוססת על ציות, שבו האדם המאמין מקבל עליו עול תורה ומצוות, ועליו לציית לפוסקי כל דור ודור; לעומת זאת מנחה הבודהיזם להסתמכות פרטנית על השכל ולא על מנהיג. המאסטר, המורה הרוחני, נתפס רק כמדריך ומתרגל, ולא כמורה הלכה מחייב.
ניסיונות של עובדים להגביר את עוצמתם הנתפסת, היא תופעה שמאובחנת כל העת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA), עד כי מספר מנכ"לים כבר נתנו לה שם: מתחזים. משמע, גורמים בארגון שמתחזים להיות בעלי עוצמה גדולה, אולם עוצמתם בפועל קטנה הרבה יותר.
לפי שעה הצליחו מחוללי הפיגועים לחולל גל ישראלי חדש של מבקשי הפרדות. צעדי היפרדות ובניין גדרות הם מבחינת הישראלים רק צעד ביטחוני בעל הגיון טכני, מבחינת הפלסטינים לעומת זאת, מדובר בצעד אסטרטגי אשר למרות התנגדותם למימושו, משרת את מטרתם. מדינת ישראל שתבטל את מעמד התושבות של תושבי שכונות קצה בירושלים, תתקשה להבטיח לתושבי עכו יפו ונצרת שלא יבוא יום ומשיקולי תועלת ו"שמירת רוב יהודי", לא תפגע גם במעמדם. ביסוסו של חשד כזה הוא שמן על מדורת הטרור.
כתביו של הפילוסוף הגרמני ניטשה פורשו באופן סותר וקוטבי, תוך שהוא נמנע במתכוון לגבש תורה סדורה, ואהב לכתוב תוך ריבוי סתירות והצנעת דעתו האישית. למרות זאת, בעניין הבעיה היהודית והאנטישמיות הוא היה נהיר ועקבי: היהודים הם ללא ספק הגזע החזק ביותר, היציב ביותר, הטהור ביותר מכל הגזעים האחרים החיים כיום באירופה. הם רוצים להיבלע באירופה וצריך לאפשר להם להתבולל בתוכה.
בשנת 1966, ביצע ג'ורג' טמרין מחקר בקרב 1069 תלמידים בני 8 עד 14 על מידת ההצדקה שבהרג האויב בעת כיבוש יריחו ועל מידת ההצדקה לפעול באופן דומה גם כיום. 66 אחוזים מהתלמידים הסכימו באופן מלא למעשה ההרג; 26 אחוזים לא הסכימו כלל; ורק שמונה אחוזים מהתלמידים בחרו בדרך הביניים של הסכמה חלקית.
ספרו השני של האלוף במיל' גרשון הכהן, "משופטים למלכים – מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית", עוסק במתן פרשנות עכשווית יום יומית לסיפורי המקרא, כפי שהם מובאים בספרי שופטים, מלכים א', מלכים ב' ודברי הימים. כיוון שהגיאו-אסטרטגיה לא השתנתה מאז, יקל מאוד על הקורא לזהות מתוך הפרשנות הזו הקבלה רבה ומרתקת לימינו אנו… הספר ראה אור רק בגרסה אינטרנטית באתר זה, ואין לו עדיין עותק דיגיטלי או עותק נייר.
לכאורה משה אמור להיות מנהיג שנותן לנתיניו משמעות, אולם בפועל, הוא שואב את כוחו מהבחירה האלוהית, שמינתה אותו לתפקידו. סוג כזה של צבירת עוצמה מנהיגותית קרויה בתורת הרשתות בשם 'מתווך' או 'צוואר בקבוק'…
