האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה יקרה אחרי שכל הכבודה הזאת של טילי ה- S300 תיפרס במקומה? הסורים יודיעו על סיומה של מלחמת האזרחים ופתיחת שיחות עם הממשלה האוטונומית הכורדית בג'נבה; והרוסים יודיעו על פריסת הכבודה במסגרת צבא סוריה עם חונכים רוסיים, ויבקשו יפה (או קצת פחות יפה) מכל שכנותיה של סוריה, שלא להפר את ריבונותה של המדינה המשתקמת…
בהנחה שלא יהיו הפתעות, מועמדתו של השופט קוואנו תגיע להצבעה במליאת הסינט לקראת סוף השבוע הראשון של אוקטובר, או תחילת השבוע השני. והיה ולא יהיו הפתעות, והשופט קוואנו לא יתגלה כאנס סדרתי / שקרן / אלכוהליסט, אני צופה שמספר דמוקרטים יצביעו עם הרפובליקנים…
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל לדאוג לחיילים שלה בעצמה, והגיע הזמן שיאסרו בחוק ספסור יחידתי במוניטין הצה"לי אלא דרך האגודה למען החייל!
שנאה בעיקר מרגישים. אולם, היא ניתנת לזיהוי גם בעין. לצורך המחשה, אספתי כאן מקבץ של תמונות, המתארות אותה באופן ויזואלי…
קשה להפריז בחשיבות החלטת וועדת הסינט בנוגע לשופט קוואנו אבל גם לארצות הברית כולה: הרפובליקנים מחזיקים ברוב של סנטור בודד בוועדה, וברוב כללי של 51 מול 49 סנטורים במליאת הסנאט. אם קוואנו לא יאושר, לא יוכל הנשיא טראמפ למצוא מועמד חר לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר, ולקבע את אופייה של ארצות הברית בשנים הבאות…
מוסד דובר צה"ל, בשנים האחרונות, נהנה ציבורית מאותה רמת אמינות ממנה נהנה קול הרעם מקהיר. הסיבה לך היא התנהלות מאוד לא מקצועית (אבל מאוד ישראלית…), החל ממינוי קצינים שדוברות זה פשוט לא המקצוע שלהם; דרך חוסר הבנה מוחלט בצבא של תפקיד הדובר; ועד מינוי אנשים ש"חייבים" להם לתפקיד…
כששליט ישראלי נפגש עם שליט מצרי ורק דגל אחד – מצרי – נמצא בחדר, יש בכך הכרה פומבית במעמדו כדִ'ימִי, ואת מחיר התמונה הזו עוד נשלם בבוז הקולקטיבי שבו נתכבד בציבוריות הערבית, בדומה לבוז שלו זכה ברק אובמה כשהשתחווה לפני מלך סעודיה…
השימוע של השופט קוואנו יועבר ישירות באתר וועדת החוקה של הסנאט, ורוב הסימנים המעידים מלמדים, שהדמוקרטים הולכים לקבל ביצה סרוחה על הפרצוף. בסוף השימוע יוכרז על הצבעה על מועמדות השופט ביום שישי. נראה, שמועמדתו של קוואנו תאושרר בוועדה והוא יגיע להצבעה לפני מליאת הסנאט…
הרוסים בסוריה עבדו עם המון סבלנות צעד אחר צעד. דאגו לאבטחת אזור הליבה הרוסי בסוריה, ומשם התקדמו עקב בצד אגודל. משעה שסיימו עם 'הלחימה שלא הייתה' במחוז אידליב, נשארו בסוריה שני גורמי חוסר יציבות: האחד קטן, והאחר גדול…
פרשת בריק והמהומה שחוללה, ניתנת לניתוח, לא רק מההיבט הצבאי וזה של הביטחון הלאומי. הניתוח היותר מעניין שלה הינו בתחום הניהולי-ארגוני. ובתחום הזה, חוששתני שהדיאגנוזה איננה נעימה. הן הדוח והן תגובת המערכת אליו מלמדים, שמשהו בסיסי ועמוק בצה"ל איננו כשורה!
