האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
באתר זה התפרסם מאמר מפרי עטו של פרופ' יורם מיטל, שכותרתו: נקודות מבט ערביות ביחס לעימות הישראלי-פלסטיני. נראה שניתוח המצב כפי שהוצג, מצביע על משאת נפש יותר מאשר המציאות כהווייתה, לצערנו כי רב!
בהיתממות מתריסה שואלים, כיצד יכול ראש הממשלה להסכים למכירת צוללות גרמניות למצרים, ללא התייעצות עם שר הביטחון והרמטכ"ל? מבט היסטורי יכול ללמד, כי היו דברים מעולם וכנראה יקרו גם בעתיד.
בראיון אתמול בערוץ 12, נתניהו מקבל 8 פינוקיוס… הוא לעיתים מגמגם ולעיתים בלחץ, אבל הוא נשאר, בדרך כלל, חביב ובשליטה…
בפסק דין אלאור עזריה נכתב: "כי לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה". ההפקרות ששרתה אז בזירת חברון, משתקפת היום, בכשלי הלחימה של חיילינו בתקרית האש בחבל בנימין, והשבוע בצומת אריאל…
אתמול סיים החוקר המיוחד רוברט (בוב) מוהלר את עבודתו ומסר את דו"ח החקירה שלו לתובע הכללי רי'צארד באר. בדו"ח של מוהלר לא נכללו המלצות נוספות להעמדה לדין. מה הלאה? יש עוד תובע מיוחד, ג'ון הובר מיוטה שמונה לתפקידו ב- 29 למרץ 2018, שחוקר את ההתנהלות העקומה של ה- FBI בפרשה ואת מעורבות הגורמים הפוליטיים בממשל אובאמה. השפעת חקירתו תהיה, דווקא, אמתית…
כותרת המאמר, "נקודות מבט ערביות ביחס לעימות הישראלי-פלסטיני", משקפת הנחה מרכזית שתלווה את דברי: כמו בנושאים רבים אחרים, גם בנושא הנדון במושב זה אין עמדה ערבית אחת. ההתייחסות השכיחה של דוברים שונים על "העמדה הערבית" ו"הערבים", הינה, לדידי, לא רק מוטעית, אלא גם מקור המוביל למסקנות נמהרות ולראייה פשטנית של נושאים מורכבים…
לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
פיתוח ההתיישבות כמומנטום של מאבק לאין קץ היה ביטוי בהגות תנועות הפועלים החלוציות, לתפיסת עולם כוללת, שבמסגרתה, מה שנראה כמצב שלום, הוא תוצאה רגעית של שיווי משקל במערכת מורכבת ודינאמית, המתעצבת ומתהווה בכל רגע מחדש מתוך איזונים בין כוחות מנוגדים. את יסודות ההיגיון הזה ניתן למצוא גם אצל אויבינו, במה שמכונה באסלאם: ׳אל-מוקאמה׳…
ללא מחויבות ליזום ו"להעתיק את המלחמה אל שטח האויב…", ובשל הדחקת העובדה, שישראל מצויה במלחמה מתמשכת – והנגזר מזה, בחובתו ואחריותו לניהול המלחמה – החליט רא"ל משה לוי ז"ל, להוריד מעליו (כרמטכ"ל) את גלימת המפקד היוזם, בהמתנה להנחיות הדרג המדיני! שלא נתבלבל, המדובר בו ובכל מפקדי צה"ל שבאו אחריו!
