דן מרידור: המעשה הצבאי והתכלית המדינית

האם העולם מוכן למלחמה מול התשה ולטרור כמו פיגועי ה-9 בנובמבר 2001? האוגדות, הטנקים והגרעין לא תמיד עוזרים. לפי דעתי, הסיכון היום הוא באמת גלובלי, כמו שהעולם הוא גלובלי. אנו נהנים מאוד מפתיחת הגבולות, מהנמכת הגדרות ומהנגישות חסרת התקדים לאינפורמציה ולממון. הטכנולוגיה עוברת דרך האינטרנט, ובין הגבולות המעבר הוא קל. אנחנו צריכים להבין גם את הסכנות…

פנחס יחזקאלי: משטרה – ה'שעיר לעזאזל' הנצחי של הפוליטיקאים…

אחד מתפקידי המשטרה, הלא פורמליים – בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה – הוא לשמש בעת הצורך, חיץ בינם לבין ההמון. משמע, מפקדי המשטרה הם 'השעירים לעזאזל' הפוטנציאליים של הפוליטיקאים. כשמרגישים הפוליטיקאים את תער הגרזן קרב את צווארם, הם מקריבים מפקדי משטרה להמון, בתקווה שהסערה תשכח…

גבריאל בן דור: אסטרטגיית ההתשה בתפיסת הביטחון הישראלית

אין לנו תורה מגובשת דיה בעניין ההתשה. החשיבה הביטחונית ההיסטורית שלנו לא חזתה מצבים, בהם יכפו עלינו מלחמת התשה ממושכת, שלא נוכל להימלט ממנה, לא באמצעות כלים מדיניים ולא באמצעות כלים צבאיים של המרה והסלמה. אל לנו להיות תוכים, שמצטטים משפטים מלפני 30 שנה…

יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית…

אמציה חן: להפוך את ערפל המלחמה, לבן ברית

בליל ה- 12/13 לחודש מרץ 1979 – במהלך מלחמת ההתשה, לפני 49 שנים – עמדתי על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, כשלצידי חמש עשרה מלוחמי פלוגה ג' בסיירת "שקד", ובראשם המ"פ משה/מוסה אברהמי. המתנו ללוחמי השייטת, שעסקו בחיבור כבל בין גדות התעלה. היה זה האחרון בשלבי ההכנות ל'מבצע סרג'נט'…

דן שיפטן: הלקח המצטבר של הניסיון הישראלי במלחמות התשה

את התמונה הכוללת של שנות המאבק – בין ישראל לערבים – ראוי לבחון, קודם כל, על-פי השורה התחתונה, הבוחנת את מעמדה של ישראל בסופן. למרות שלוש מלחמות כוללות (1948, 1967, 1973) ושמונה מלחמות מוגבלות, שהיו כרוכות באסטרטגיה של התשה, השתנו יחסי הכוחות הכוללים, באופן דרמטי, לטובת ישראל…

גרשון הכהן: ירי הטילים על תל אביב – האינטרס הישראלי

בימים אלה המציינים ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים, ראוי להזכיר כי הייתה זו תבונתו המדינית של נשיא מצרים סאדת, שדחף את רצועת עזה לזרועותיה של מדינת ישראל. נטל הפתרון לבעיה הפלסטינית ביו"ש ובעזה הפך כך לבעייתה הבלעדית של ישראל. הבידול שחולל שלטון החמאס בין עזה לרמאללה הוא מבחינה זו אינטרס ישראלי, שאמנם מעניק לפי שעה לחמאס סוג של חסינות, אולם בטווח הארוך יאפשר לישראל עיצוב נכון יותר של המרחב…

יעקב שחם: התבססות – המבצעים "סינדיקט 2" ו"טרסט"

בפרק זה מתוארת תקופת ההתבססות של ה- .Ch.K, ופיתוח השיטה של שימוש בגורמים פיקטיביים – ואף בארגונים פיקטיביים – לצורך נטרול של אישים וגופים אנטי סובייטים…

גרשון הכהן: השאלות הגדולות בחיי האדם הן מעל למשפט!

מדינה היא ארגון גדול. וכשארגון גדול מתמלא בנהלים ובפרוצדורות, הוא נחשב ארגון חולה. פרופ' יצחק אדיג'ס – המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 – מכנה את המחלה הזו "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". אז "מלוא כל הארגון פרוצדורות ונהלים" זו מחלה קשה; ו"מלוא כל הארץ משפט" זו אידיליה?

יעקב שחם: KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917

מאז אימצה התורה הפרוגרסיבית את שיטות הפעולה הסובייטיות – והיא עושה במדינות המערב, ובכללן ישראל, שימוש במערכות אכיפת החוק ככלי ל'הקרסת' מתנגדים – הפכו תולדות שירות הביטחון של ברית המועצות להרבה יותר מסתם היסטוריה. הספרון שלפניכם מביא פרקים המתארים את התפתחות ה- .K.G.B, שצמח בראשית מהפכת אוקטובר 1917. הדברים הללו יכולים לשמש עבורנו תמרור אזהרה לגבי פוטנציאל ההרס העצמי של המערב כיום.