אסא כשר: שלוש הערות בדבר החקיקה במדינה דמוקרטית

תקציר: "העם" לא יקבע מהי דמוקרטיה. ייתכנו תפיסות שונות בדבר מהותו של המשטר הדמוקרטי, וכמובן בדבר פרטי ההסדרים שלו, אבל אין תפיסה רצינית, שדמוקרטיה היא מה ש"העם" חושב שזו דמוקרטיה. העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה.

[בתמונה: מי יקבע דמוקרטיה מהי? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
[בתמונה: מי יקבע דמוקרטיה מהי? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

*  *  *

[בתמונה: מי יקבע דמוקרטיה מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
[בתמונה: מי יקבע דמוקרטיה מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

הערה ראשונה

[בתמונה: יש נושאים רבים שבהם לא חשוב מה "העם" חושב! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
[בתמונה: יש נושאים רבים שבהם לא חשוב מה "העם" חושב! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
שוב ושוב, עולות בכנסת הצעות חוק, בטענה ש"העם אמר את דברו". חשוב לזכור: יש נושאים רבים שבהם לא חשוב מה "העם" חושב:
  • העם לא יקבע לפרופסור למתמטיקה מהי הוכחה מתמטית.
  • העם לא יקבע לרופא המנתח מהי הדרך המקצועית הנכונה לנתח חולים.
  • העם לא יקבע למפקד כיצד כובשים יעד מבוצר של האויב.

כיוצא בזה:

"העם" לא יקבע מהי דמוקרטיה. ייתכנו תפיסות שונות בדבר מהותו של המשטר הדמוקרטי, וכמובן בדבר פרטי ההסדרים שלו, אבל אין תפיסה רצינית, שדמוקרטיה היא מה ש"העם" חושב שזו דמוקרטיה. העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה.

[בתמונה: העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

הערה שנייה

[בתמונה: יש דבר אחד, שאין לראשי הקבוצה ולאוהדים השפעה עליו: חוקי הכדורגל... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[בתמונה: יש דבר אחד, שאין לראשי הקבוצה ולאוהדים השפעה עליו: חוקי הכדורגל... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

אני יכול לתאר לעצמי קבוצת כדורגל המתנהלת במגרש לא רק על ידי המאמן, אלא גם על ידי ראשי הקבוצה ואפילו נציגי האוהדים. כל אלה יכולים להשפיע על הרכב הקבוצה במשחק מסוים ועל הטקטיקה שלה.

אבל יש דבר אחד, שאין להם השפעה עליו: חוקי הכדורגל. השחקנים, המאמן, ראשי הקבוצה, האוהדים, כולם מוגבלים לחלוטין על ידי חוקי המשחק.

במדינה דמוקרטית, השלטונות יכולים לגבש מדיניות ולנסות לממש אותה, במסגרת עקרונות המשטר הדמוקרטי. הם יכולים לשלוט אך ורק במסגרת העקרונות של המשטר הדמוקרטי.

השאלה האם חוק של הכנסת, החלטה של הממשלה, החלטה של פקיד כלשהו, האם הם עומדים בדרישות של עקרונות הדמוקרטיה או לא, אינה שאלה לממשלה וגם לא לכנסת ולא ל"עם".

זוהי שאלה לבית המשפט העליון. זהו חלק ממהות הדמוקרטיה. 
[בתמונה: יש דבר אחד, שאין לראשי הקבוצה ולאוהדים השפעה עליו: חוקי הכדורגל. השחקנים, המאמן, ראשי הקבוצה, האוהדים, כולם מוגבלים לחלוטין על ידי חוקי המשחק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי george__nick לאתר Pixabay]
[בתמונה: יש דבר אחד, שאין לראשי הקבוצה ולאוהדים השפעה עליו: חוקי הכדורגל. השחקנים, המאמן, ראשי הקבוצה, האוהדים, כולם מוגבלים לחלוטין על ידי חוקי המשחק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי george__nick לאתר Pixabay]

הערה שלישית

חוקים והחלטות יכולים לכרסם ב"פרופיל הדמוקרטי" של המדינה. מדי פעם אנחנו רואים דוגמאות. לא פעם הפרופיל יורד, אבל עדיין הוא נשאר פרופיל של משטר דמוקרטי.

א ב ל החלשה משמעותית של בית המשפט העליון, תוריד את הפרופיל הדמוקרטי, אל מתחת לסף המצדיק לתת למדינה תואר של "דמוקרטיה"!
[בתמונה: החלשה משמעותית של בית המשפט העליון, תוריד את הפרופיל הדמוקרטי, אל מתחת לסף המצדיק לתת למדינה תואר של "דמוקרטיה"! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: החלשה משמעותית של בית המשפט העליון, תוריד את הפרופיל הדמוקרטי, אל מתחת לסף המצדיק לתת למדינה תואר של "דמוקרטיה"! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

8 thoughts on “אסא כשר: שלוש הערות בדבר החקיקה במדינה דמוקרטית

  1. נראה כי הפרופיל הדמורקטי יותר נמוך או מחוק כאשר מזהים בתוכו תופעה או תהליך מתמשך, של הפללה מסיבית מחד גיסא, ומאידך גיסא הגחכה והלעגה, כשהם ביחס למגזר מסויים אחד, שבעברו היה חף מפליליה, (וגם היום בחו"ל בלבד הוא אקדמי, כמגזר, וחף מפליליה.)

  2. תשובות לאסא
    א. נו אז מה? מי המציא את הדמוקרטיה? אולי הוא טעה?
    ב. מי אמר שדמוקרטיה היא מה שאתה חושב, אולי זה מה שאני חושב?
    ג. ואם לא תקרא לזה דמוקרטיה, זה אסון. אולי יש דרך שהיא אפילו יותר טובה מהדמוקרטיה שלך, והיא הדמוקרטיה שלי?

  3. גם אם נקבל את ההנחה כי הגדרת "דמוקרטיה" היא חד משמעית, גם אז, העם מוסמך להחליט מה מידת הדמוקרטיה המתאימה בארצו, בהתחשב בתנאים המיוחדים בהם שרויה ארצו. להזכירך, פרופ. כשר, מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ולא מדינה כמו כל מדינות אירופ "הנאורות". לכן לא יתכן כי קבוצת אישים שלא נבחרה, והבוחרת חבריה בעצמה, (בית המשפט העליון- בג"צ), תפסוק עפ"י מערכת הערכים מערבית/אירופאית/נוצרית, אינה מקובלת בהכרח על רוב העם היהודי בישראל. זו כבר דיקטטורה של קבוצת מיעוט זו, ולא דמוקרטיה. לכן נא אל תפחידנו כי נוגדר כמדינה שאינה דמוקרטיה. רק העם יקבע, איזו דמוקרטיה, או איזו שיטת ממשל הוא רוצה, ולא אתה או בג"צ.

  4. הטעות שלך מר אסא שבשבילך דמוקרטיה היא מעין דת שניתנה מן השמיים ושנקבע על ידי מישהוא שכנראה חושב שהוא אלוהים. ולא היא דמוקרטיה היא דרך שלטון ,וודאי שהעם יכול להחליט אם היא מתאימה לו או לא.כמובן שצריכים להיות איזונים כדי לא לפגוע במיעוט, אבל ודאי שהמחיר לאיזונים אלה לא צריך להיות ,נטילת סמכויות ממשלה נבחרת, או נסיון להפלתה בצורה שמזכירה מאוד את הרוזן ממונטו כריסטו.

    • היא לא דת שנתנה משמיים היא שיטה שמצליחה לקיים קבוצות גדולות של בני אדם בצורה אופטימלית. אם העם היה רוצה שיחליפו לשיטה שתביא לכיאוס אז צריך לתת לו?
      האיזון אכן צריך להשתנות אבל לא למצב הכי גרוע שיכול להיות- כוח כמעט מוחלט של הרשות המחוקקת.

    • למה השופטים שאין עליהם גוף מפקח – הם הפרה הקדושה?? והם ורק הם המדד האמיתי לדמוקרטיה? עובדה שהם טועים פעמים רבות!!!

  5. מפתיע אותי שפרופסור חכם כמו אסא כשר, לא מבדיל בין מדעים מדוייקים כמו פיזיקה ומתמטיקה, לבן מדעים תאורטיים ובודאי דמוקרטיה, שבעיקרה אמורה להביא סדר והנהגה נכונה במדינה, אם נוצר מצב שמערכת מסוימת ,במקרה שלנו מערכת המשפט נטלה לעצמה סמכויות שאין לה, ובמשך השנים יצרה מצב של כאוס, שאותו מנצלים כנופיות מחבלים כדי לפגוע באזרחים, מבלי יכולת של המדינה להגן עליהם.ודאי שיש מקום לבחון ולשנות , אם נלך בדרכו של פרופסור אסא כשר אם פרופסור לפיזיקה יציע נוסחא לפתרון בעיה והנוסחא לא תפתור אותה אני מניח שהנוסחא לא תתקבל, באותה מידה אם הנוסחא של מערכת המשפט לא מצליחה להגן על הרוב או לחילופין מנוצלת כדי לעוות את רצון הרוב ודאי שזכותו של הרוב לשנות זאת ולא משנה אם תקרא לזה דמוקרטיה דיקטטורה או שלטון האייטולות, שזה לדעתי הדבר הכי דומה למערכת המשפט שיש אצלנו.

  6. פרופ' אסא כשר מעיר 3 הערות אבל הוא מנמק רק את ההערה הראשונה ואולי גם את השנייה. "ההערה השלישית" היא כבר בגדר קביעה בלתי מנומקת.
    גם הנימוקים לכאורה שהפרופ' נותן לשתי ההערות הראשונות חלשים מאוד. דווקא ברור שציבור משחקי הכדרוגל משפיע על עיצוב כללי המשחק עד להגעה לכללים פופולריים שמקובלים על הציבור ושהתקבלו. בקיצר חלש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *