אמונה

קהלת ממשיך וטוען שמה שהיה הוא שיהיה. אבל בתוך כול הרוטינה הזו, הוא נותן לאלוהים תפקיד מעניין – לבקש (לעזור) לנרדף. הדאגה לחלש, היא מחוץ לרוטינה. היא משהו שאלוהים, לאחר שברא את העולם כמושלם, ממשיך ועוקב אחריו בקפידה. והוא יבקש את עלבונו מאיתנו! טו מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף…

עשה מעט ותשיג יותר. תשאיר לחוטאים (כסילים) את ההתעסקות באיסוף רכוש ומרוץ עכברים מטורף אחרי הישגים (מיותרים); כי אם הכול הבל הבלים, אז לפחות תהייה טוב ותהנה מהמסע. כך תגיע לסופו מאושר וקל משקל: כו כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

פרשת פינחס על שלל נושאיה, חוזרת על עניין סדר הקורבנות, על פי הכלל – תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. לכן קורבן התמיד, המוקרב בכל יום בבוקר ובערב, מופיע בראש הרשימה של הקורבנות המופיעים בפרשה זו. לקורבן התמיד שהוקרב במשכן/מקדש כאמור בבוקר ובערב, היו מקבילות בפולחן של עמי המזרח הקדום…

בפרשת פנחס שבספר במדבר, מביאה לנו התורה את המאבק הפמיניסטי הראשון על זכויות נשים במשפט, הלא הוא מאבקן של בנות צלפחד על ירושת אביהן. הישגן של בנות צלפחד היה מקומי; ולא שיפר, מהותית, את מעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל; אולם, מסתבר שהן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים מודרניים…

את הספר הזה כתב מלך. לא סתם מלך. מלך שמלך בירושלים. ולא סתם מלך, מלך שהוא בנו של דויד. פתיחה מוחצת שבאה להבהיר לכל מי שקורא – זה ספר חשוב. זה ספר עם עומק מיוחד. הוא נכתב ע"י איש חזק וחכם. אולי החזק והחכם מכולם…

דמותו של בלעם על פי פרשת בלק, וגם על פי חז"ל, מעוצבת כדמות שלילית ונלעגת. בלעם מוצג כרשע מרושע ואף מדומה לאויבים אחרים של עם ישראל. אולם בספר מיכה בלעם דווקא מקבל קרדיט חיובי, מבצע את דבר ה', ולעומתו מי שסופג את מירב הביקורת הוא דווקא בלק. במקורות חז"ל מוזכר בלעם למעלה מאלף פעמים בדרך כלל לשלילה…

השריד של ספר מלחמות הי שנשתמר בפרשתנו, הינו טקסט קטוע, ומהווה רשימת תחנות במסעות הכיבוש של ישראל בעבר הירדן המזרחי. על כן, הסברה ההגיונית היא כי ספר זה היה חיבור של שיר עלילה שבו תוארו גבורות אלוהי ישראל במלחמות של עם ישראל.

אמנם, ספר שופטים נמנע מלספר לנו את אחרית הדברים באשר למה שארע במדויק לבתו יחידתו של יפתח, שאיתרע גורלה ויצאה ראשונה מבית המצביא המנצח ששב אליו "בשלום" אך לא "לשלום"; סמנטיקה הרת גורל…

הקינה החמישית והאחרונה בספר איכה מסכמת את אסון החורבן ומבקשת מיהוה שישיב עטרה ליושנה. הקינה כתובה בלשון מאוד מאוד סבילה. ניראה כאילו אין כאן לקיחת אחריות מצד תושבי ירושלים; ולכן, אני מביא את הקינה עם מספר תיקונים קלים המבטאים בעיני רוח של לקיחת אחריות הן לחורבן והן לתיקון העתידי…

מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…