אבי הראל: מעשה המנורה, ומובילי התהליך של שיבת ציון

בתחילתה של פרשת בהעלותך, מוזכר מעשה המנורה, פעם נוספת בגלל החידוש שנאמר כאן – על המנורה להיעשות מקשה אחת, כלומר לפסלה מכיכר אחת של זהב טהור. על פי הנאמר מנורה זו אכן עשויה בפורמט עתיק הידוע לנו מתקופת הברונזה המאוחרת, החל מהמאה ה-16 לפני הספירה. בני ישראל יכלו ליצור אותה ואת שאר כלי המשכן, היות והם לקחו מתכות יקרות קודם צאתם מארץ מצרים…

אודי מנור: עמך עמי ואלוהיך אלוהי, כיצד יש לגייר במדינת ישראל

366 מלים על גיור במדינה יהודית-דמוקרטית מתקדמת, כפי שכמעט הייתה (בתחום זה, בימיו של שר הפנים ישראל בר-יהודה, האיש שעל שמו הגשר, בסוף שנות החמישים) וכפי שתוכל להיות…

פנחס יחזקאלי: מגילת איכה באתר ייצור ידע

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים; ומְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חורבן ירושלים ובית המקדש, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עופר בורין: איכה, פרק א – א.ב. של בכי (מילון הקינה היהודי)

מגילת איכה נכתבה, עפ"י המסורת, ע"י נביא חורבנה של ירושלים – ירמיהו. יש הטוענים שהוא כתב אותה 17 שנה לפני החורבן עצמו. היה לו זמן לכתוב את הקינה תוך שימוש באקרוסטיכון מלא – כל פסוק קיבל אות מהאלף בית, לטובת בכי וקינה על החורבן. עם של מקצוענים בבכי לאחר קטסטרופה. יותר מדי קטסטרופות ויותר מדי בכי בשביל עם אחד…

אבי הראל: מגילת רות – דגשים מרכזיים

מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"

אבי הראל: נזירותו של שמשון

אחד הנושאים החשובים הנמצאים בפרשת נשא, הוא פרשית הנזיר. נזיר הוא אדם שאסור לו לשתות יין ולאכול אוכל טמא. הוא צריך לגדל פרא את שיער ראשו, ויש עליו חובה להיזהר מלהיטמא למת. בתום תקופת נזירותו, הוא אמור להביא קרבן אשם, היות ואסר על עצמו דברים המותרים על פי המקרא. הדמות הנזירית הססגונית ביותר במקרא הוא שמשון…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת במדבר

"וּבַזֵּהוֹת שֶׁיָּצַרְנוּ, בביחד שֶׁלָּנוּ, נִרְאֶה הַמִּדְבָּר קְצָת פָּחוֹת צָהֹב, פָּחוֹת מְאַיֵּם; וְהַדֶּרֶךְ טוֹבָה אֵלֵינוּ, וְיַהֲפֹךְ הַמדבר לַנָּוֶה בַּאֲשֶׁר נוֹבִיל אֶת הַמַּחֲנֶה"… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת במדבר…

עופר בורין: איוב, פרק מב – הסוף. מב = בגימטריה 42

42 פרקים נדרשנו למאבק התאולוגי המעצבן והמעייף כדי שנבין שהתשובה לשאלה של איוב על ההסבר לסבל שלו, היא 42. כלומר – אין תשובה… אלוף משנה עופר בורין בפרשנות אישית וייחודית לספר איוב…

עופר בורין: איוב, פרק מא. גדליה רבע איש, או תמימות מול לוויתן

יהוה מטיל למערכת השכנוע מול איוב את חיית האימים – הלוויתן. תיאורו מתחיל בפרק הקודם וממשיך כאן. זו חיה ענקית שאינה פוחדת מדבר. היא רושפת אש, ליבה עשוי אבן, כל מי שרואה אותה נחרד ורק יהוה מסוגל לשלוט בה… אלוף משנה במיל' עופר בורין בפרשנות אישית לספר איוב… 

אבי הראל: ספר במדבר או חומש וידבר?

שמו של ספר במדבר על פי חז"ל היה חומש הפקודים, בגלל המפקדים שנכתבו בו. אולם, על פי המסורת, כל חומש קיבל את שמו על פי המילה הראשונה בו, ולכן ספר במדבר  נקרא בעבר ספר וידבר. מתברר כי שמות החומשים בתרגומי התורה ליוונית ולשפות הודו -אירופיות השונות מעידים על קיומם של שמות עבריים קדומים, אשר נדחו במשך הזמן מפני הנוהג לכנות את הספרים על פי מילת פתיחתם…