עופר בורין: קהלת פרק ה, אוהב כסף לא ישבע כסף

ידועה אמירתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ: "אלוהים הוא לא קופת חולים!". אלוהים לא מחלק תרופות ולא פתקאות לחופשת מחלה ואין לצפות ממנו לטיפול כלשהו בחוליי החברה. נדמה שקהלת גם הוא סבור שאין לפנות לעזרת אלוהים גם כאשר ניכר במדינה שהעניים נעשקים והמשפט הוא משפט גזל…

עופר בורין: קהלת פרק ד, ביטוח לאומי

קהלת מביט על מצבם של העשוקים בעולם. אנשי העשירונים הנמוכים. ולמרות שהוא מלך רב-עוצמה, הוא מגלה אזלת יד מוחלטת כלפי מצבם. לא רק שאין דרך שיקבלו סיוע חיצוני, אין אפילו מי שיזיל דמעה על מצבם…

אבי הראל: כבודו או כבודי? על תיקוני סופרים במקרא

הפטרת פרשות מטות – מסעי, הינה פרק ב' בנביא ירמיהו. פרק זה מהווה יחידה ספרותית בפני עצמה ונחשבת לאחת הנבואות המוקדמות ביותר של ירמיהו. מסתמן שנבואה זו נאמרה קודם הרפורמה הדתית של שנתו השמונה עשרה של יאשיהו, כלומר 622 לפני הספירה. כל עיקרה של נבואה זו נסוב על נושא אחד והוא – תוכחה קשה לישראל על שעזבו את ה'…

יוסי פיינטוך: אסתר. האישה שהפרה את נדר אישה

בעל (או אב) המחריש לשמע נדרה של אשתו הופך לאחראי אף יותר ממנה למימושו העתידי של הנדר. מאידך, ביטולו של הנדר אף הוא מונח על כתפיו; ברצותו מחריש ומקיים את נדר האשה, וברצותו מפר אותו. על פי ספר אסתר ניתן להבין שמרדכי היהודי בשושן מכיר פרשיה זאת; והוא משתמש בה באפקטיביות…

עופר בורין: קהלת פרק ג, ריקוד הזמנים. עת לשקט ועת למחאה

קהלת ממשיך וטוען שמה שהיה הוא שיהיה. אבל בתוך כול הרוטינה הזו, הוא נותן לאלוהים תפקיד מעניין – לבקש (לעזור) לנרדף. הדאגה לחלש, היא מחוץ לרוטינה. היא משהו שאלוהים, לאחר שברא את העולם כמושלם, ממשיך ועוקב אחריו בקפידה. והוא יבקש את עלבונו מאיתנו! טו מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף…

עופר בורין: קהלת פרק ב, ליהנות מהבל החיים

עשה מעט ותשיג יותר. תשאיר לחוטאים (כסילים) את ההתעסקות באיסוף רכוש ומרוץ עכברים מטורף אחרי הישגים (מיותרים); כי אם הכול הבל הבלים, אז לפחות תהייה טוב ותהנה מהמסע. כך תגיע לסופו מאושר וקל משקל: כו כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

אבי הראל: קורבן התמיד

פרשת פינחס על שלל נושאיה, חוזרת על עניין סדר הקורבנות, על פי הכלל – תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. לכן קורבן התמיד, המוקרב בכל יום בבוקר ובערב, מופיע בראש הרשימה של הקורבנות המופיעים בפרשה זו. לקורבן התמיד שהוקרב במשכן/מקדש כאמור בבוקר ובערב, היו מקבילות בפולחן של עמי המזרח הקדום…

יאיר רגב: בנות צלופחד, שרשי הפמיניזם המודרני

בפרשת פנחס שבספר במדבר, מביאה לנו התורה את המאבק הפמיניסטי הראשון על זכויות נשים במשפט, הלא הוא מאבקן של בנות צלפחד על ירושת אביהן. הישגן של בנות צלפחד היה מקומי; ולא שיפר, מהותית, את מעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל; אולם, מסתבר שהן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים מודרניים…

עופר בורין: קהלת פרק א, החיים הם רצף של כאבים

את הספר הזה כתב מלך. לא סתם מלך. מלך שמלך בירושלים. ולא סתם מלך, מלך שהוא בנו של דויד. פתיחה מוחצת שבאה להבהיר לכל מי שקורא – זה ספר חשוב. זה ספר עם עומק מיוחד. הוא נכתב ע"י איש חזק וחכם. אולי החזק והחכם מכולם…

אבי הראל: דמותו של בלעם לפי הנביא מיכה

דמותו של בלעם על פי פרשת בלק, וגם על פי חז"ל, מעוצבת כדמות שלילית ונלעגת. בלעם מוצג כרשע מרושע ואף מדומה לאויבים אחרים של עם ישראל. אולם בספר מיכה בלעם דווקא מקבל קרדיט חיובי, מבצע את דבר ה', ולעומתו מי שסופג את מירב הביקורת הוא דווקא בלק. במקורות חז"ל מוזכר בלעם למעלה מאלף פעמים בדרך כלל לשלילה…