אמונה

כותב המזמור מבקש מה' שישפוט אותו: א   לְדָוִד  שָׁפְטֵנִי יְהוָה   כִּי-אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהוָה בָּטַחְתִּי    לֹא אֶמְעָד. מאיפה נובע הצורך של בן אדם לקרוא את ה' שישפוט אותו?

פרשת כי תצא לא עושה הנחות באשר למצווה לקבור את המת ללא דחיה מבזה, גם אם בגופתו התלויה של אחרון העבריינים עסקינן…

החטא גדול. גדול ממנו חטא החרטה החלקית. וגדול ממנו – חטא היוהרה משל היה דויד עם ישראל כולו!

פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין…

כל מקום בעולם. הכל של ה'. אין גרגר אדמה אחד, פינה נידחת כלשהיא, שאינה שייכת לה'. לא רק העולם, אלא גם היושבים בו, כולם, שייכים לה'. טוטאליות מוחלטת. אין לאף אחד בעולם בעלות על שום דבר בעולם. הכל שייך לה'…

בפרשת וירא, ממשיך המספר המקראי את הסיפור על לוט, ואת העובדה, שהוא בן אדם חסר ישע, התלוי דרך קבע בעזרה מבחוץ, ולולא עזרתו של אברהם הוא היה כלה מהעולם. כך היה במלחמת המלכים וגם במהפכת סדום ועמורה. במקרה הראשון אברהם משחרר את לוט מהשבי, ובמקרה השני, האל לא הופך את סדום עד שלוט מגיע למקום מבטחים…

יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. ה' ממש מוביל את דויד במעגלי צדק. לא צריך לרדוף, לא צריך להיאבק. כמו אוכל, מים ושאר מוצרים בסיסיים שהרועה מספק לצאן, כך גם הצדק. וכל זה לא בשם איזה צורך של החברה האנושית לצדק, אלא "למען שמו". כאילו מעגלי הצדק של ה', הם מהות החיים. מעגל של לידה, חיים ומוות, שכולו נועד למען שמו של ה'…

המזמור פותח בשורה המזכירה את אילת השחר ככלי נגינה: א לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ אילת השחר הוא ביטוי המציין זמן שהוא רגע לפני זריחת השמש. מכאן והלאה, במשך 21 פסוקים, מקונן כותב המזמור על מצבו הנואש, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הרוחנית…

רוטור של מסוק חובה לאזן כל הזמן אחרת הוא מכניס המון רעידות… לפעמים זה מתפספס בתהליך, בגלל שהמכשיר תקול; המפעיל בעייתי; ועוד כל מיני… הנה התוצאה אחרי 41 שנים במדים וכמה אלפי שעות טיסה…

פרשת לך לך מתארת את יציאתו של אברהם ממקום הולדתו לעבר ארץ כנען על פי צווי אלוהי. בפרשה זו האל מתגלה לאברהם, והסופר המקראי מתאר התגלות זו כמראה נבואה, ובסמוך לכך הוא מכתיר את אברהם כנביא. הרמב"ם, לא שולל את מעמדו של אברהם, אלא הוא הופך אותו מהקצה אל הקצה…