האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
דמותו של לבן, על פי הסיפור המקראי, הינה דמות רבת ניגודים, הן מבחינת הערכת הדמות, והן מבחינת קווי אישיותו. המספר המקראי משרטט את דמותו של לבן מתוקף מעשיו, דיבורו, מתגובת הסובבים אותו למעשיו ודבריו, מכינוייו וגם מההשוואה של לבן ליעקב. האם לבן היה רמאי? שתלטן?
הצורך של האדם בקרבה לה', בשביל אדם כמוני שאינו איש מאמין, נראית מפליאה ביותר. ברור שיש כאן סוג של תמיכה שמוצא המאמין וצורך ממנו אנשים מאמינים מצליחים לינוק כוח או מהות ותוכן לחייהם…
בפרשה תולדות: המאבק על המים, אז והיום. האם יצחק אבינו היה משקיע סולידי או ספקולנט? ועוד…
המקרא מספק דוגמאות למכביר כדי להדגים הלכה למעשה למה נתכוון ספר משלי באומרו: "החיים והמוות ביד הלשון"…
פרשת תולדות פותחת תקופה חדשה בהיסטוריה של עם ישראל. אברהם אבי האומה יורד מהבמה ההיסטורית ויעקב הוא היורש הלגיטימי שלו. בין מותו של אברהם לפעילותו הנמרצת של יעקב, מצויה החולייה המקשרת בדמותו של יצחק. לזה האחרון, הנחשב לדמות הפסיבית בין האבות, ניתנת לו מפי האל הבטחה על הזרע והארץ…
כותב המזמור מבקש מה' שישפוט אותו: א לְדָוִד שָׁפְטֵנִי יְהוָה כִּי-אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד. מאיפה נובע הצורך של בן אדם לקרוא את ה' שישפוט אותו?
פרשת כי תצא לא עושה הנחות באשר למצווה לקבור את המת ללא דחיה מבזה, גם אם בגופתו התלויה של אחרון העבריינים עסקינן…
החטא גדול. גדול ממנו חטא החרטה החלקית. וגדול ממנו – חטא היוהרה משל היה דויד עם ישראל כולו!
פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין…
כל מקום בעולם. הכל של ה'. אין גרגר אדמה אחד, פינה נידחת כלשהיא, שאינה שייכת לה'. לא רק העולם, אלא גם היושבים בו, כולם, שייכים לה'. טוטאליות מוחלטת. אין לאף אחד בעולם בעלות על שום דבר בעולם. הכל שייך לה'…
