אבי הראל: סיפור יוסף ואשת פוטיפר והזיקה לסיפורם של ראובן ובלהה

פרק ל"ט בפרשתנו, מציג את הרקע לעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנה למלך פרעה. גדולתו זו מתחילה דווקא בתקרית עם אשת אדוניו, שרצתה את קרבתו אולם הוא עמד בפיתוי. לסיפור זה יש מקבילה ספרותית מצרית, ויתכן שלסיפור יוסף יש שורשים או השפעה מצרית קדומה. בספר היובלים, יש שזירה של מוטיבים ממקרה יוסף ואשת פוטיפר למקרה ראובן ובלהה פילגש אביו.

יוסי פיינטוך: יורשו של ער, סיפור תמר. מדוע הוא שם?

בדיוק בנקודת השיא הראשונה של סאגת יוסף ואחיו, במקום בו יוסף נמכר לפוטיפר המצרי, המתח הסיפורי נקטע באחת והקורא מוצא את עצמו בסיפור שונה לחלוטין, זה של יהודה ותמר. למראית עין סיפור חדש זה – המסתיים בלידתם של התאומים פרץ וזרח – מנותק בעליל מהמאורעות המסופרים בין אלה שקדמו לו או אלה שיבואו בעקבותיו. מה פשר הדבר ומדוע משתלב סיפור משני זה דווקא במקום בו הוא משובץ בפרשת השבוע "וישב"? 

קובי ביטר: מפגש יעקב ועשיו, בית ספר לקבלת החלטות

יעקב הכין את עצמו לפגישה עם עשו בשלוש דרכי פעולה אלטרנטיביות שונות:
דרך ראשונה הייתה שיטת המתנות (הדורון);  יעקב שלח לעשו לקראת הפגישה הרבה מתנות בתקווה שעשו יתרכך. הדרך השנייה הייתה התפילה שיעקב ביקש מהקב"ה שיעזור לו.
הדרך השלישית התכוננות למלחמה.

עופר בורין: תהילים, פרק לב – מתי אדם נהייה משכיל?

מאושר מי שנהייה משכיל וזאת לאחר שהיה נשוי לפשע ומכוסה חטאים. כלומר  –  מי שלומד מתוך פשעיו וחטאיו, הופך משכיל או בלשון ימינו "מקבל שכל". מוכר הביטוי – "איזהו החכם הלומד מכל אדם"…

עופר בורין: תהילים, פרק לא – של מי הזמן שלי

וכותב המזמור מדייק ובשתי מילים מסביר, שלמעשה גם הזמן, המשאב שכל כך יקר לנו, כלל אינו בידינו. האדם המאמין, מבקש את זמנו מה', שהרי בידיו עתותיו. והאדם הלא מאמין, אין לו ממי לבקש את זמנו, אלא מעצמו…

אבי הראל: מפגשים לאורך ההיסטוריה בין ישראל לאדום

המקרא מתאר מספר פגישות לאורך ההיסטוריה בין יעקב לאחיו עשיו. הראשונה הייתה עוד בבטן אימם המשותפת רבקה. המפגש השני מתואר בפרשתנו, בו פוגש יעקב בעשיו, ולמרות בקשתו של זה האחרון שיעקב יבוא לבקר בארצו יעקב דוחה זאת על הסף בדיפלומטיות. המפגש הבא ביניהם מתרחש ערב כניסת בני ישראל לארץ כנען, והפעם המדובר במפגש של שני עמים…

עופר בורין: תהילים, פרק ל – חיי נצח להודיה לה'

מה עשו היהודים? עבדו על ה'! קנו את הסיפור של דויד, הפכו אותו לקדוש, נתנו לצאצאיו את התואר "משיח בן דויד", ושרים לו עד היום "דויד מלך ישראל חי חי וקיים". וה' שם רואה וצוחק ובוכה ומחכה שנתבגר!

עופר בורין: תהילים, פרק כט – עוז ושלום

העוז של ה' הוא כולו כוח ושליטה באמצעות הקול על העולם. העוז שהוא ייתן לנו הוא האומץ לעשות שלום, בינינו ובין שכנינו ובתוכנו. הקול הזה הוא הקול שה' מצפה שאנחנו נוסיף לעולם…

קובי ביטר: מלאך מסולם יעקב

הפעם בפרשה: סיבת יציאתם של פוליטיקאים לשוק הפרטי; האם צוות הווי של הנח"ל מכיר את הפרשה? כיצד קשור ליל הגשרים לפרשה שלנו? מקור הביטוי "ברחל ביתך הקטנה"; האבן (גבול) שהפילה מסוק; ו- האם ליעקב אבינו היה בנוסף גם וטרינר?

עופר בורין: תהילים, פרק כח – בחירה חופשית – של מי?

כותב המזמור (דויד?) מעמיד למעשה את ה' כמי שהרשות נתונה אצלו ומתחנן שיבחר בטוב; ואז, גם יוכל לדאוג לעמו (להיות לו רועה עד עולם): ט הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְנַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃ אני אישית מעדיף את עקרון הבחירה של האדם על עקרון הבחירה של ה'…