אמונה

העוז של ה' הוא כולו כוח ושליטה באמצעות הקול על העולם. העוז שהוא ייתן לנו הוא האומץ לעשות שלום, בינינו ובין שכנינו ובתוכנו. הקול הזה הוא הקול שה' מצפה שאנחנו נוסיף לעולם…

הפעם בפרשה: סיבת יציאתם של פוליטיקאים לשוק הפרטי; האם צוות הווי של הנח"ל מכיר את הפרשה? כיצד קשור ליל הגשרים לפרשה שלנו? מקור הביטוי "ברחל ביתך הקטנה"; האבן (גבול) שהפילה מסוק; ו- האם ליעקב אבינו היה בנוסף גם וטרינר?

כותב המזמור (דויד?) מעמיד למעשה את ה' כמי שהרשות נתונה אצלו ומתחנן שיבחר בטוב; ואז, גם יוכל לדאוג לעמו (להיות לו רועה עד עולם): ט הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְנַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃ אני אישית מעדיף את עקרון הבחירה של האדם על עקרון הבחירה של ה'…

דמותו של לבן, על פי הסיפור המקראי, הינה דמות רבת ניגודים, הן מבחינת הערכת הדמות, והן מבחינת קווי אישיותו. המספר המקראי משרטט את דמותו של לבן מתוקף מעשיו, דיבורו, מתגובת הסובבים אותו למעשיו ודבריו, מכינוייו וגם מההשוואה של לבן ליעקב. האם לבן היה רמאי? שתלטן?

הצורך של האדם בקרבה לה', בשביל אדם כמוני שאינו איש מאמין, נראית מפליאה ביותר. ברור שיש כאן סוג של תמיכה שמוצא המאמין וצורך ממנו אנשים מאמינים מצליחים לינוק כוח או מהות ותוכן לחייהם…

בפרשה תולדות: המאבק על המים, אז והיום. האם יצחק אבינו היה משקיע סולידי או ספקולנט? ועוד…

המקרא מספק דוגמאות למכביר כדי להדגים הלכה למעשה למה נתכוון ספר משלי באומרו: "החיים והמוות ביד הלשון"…

פרשת תולדות פותחת תקופה חדשה בהיסטוריה של עם ישראל. אברהם אבי האומה יורד מהבמה ההיסטורית ויעקב הוא היורש הלגיטימי שלו. בין מותו של אברהם לפעילותו הנמרצת של יעקב, מצויה החולייה המקשרת בדמותו של יצחק. לזה האחרון, הנחשב לדמות הפסיבית בין האבות, ניתנת לו מפי האל הבטחה על הזרע והארץ…

כותב המזמור מבקש מה' שישפוט אותו: א   לְדָוִד  שָׁפְטֵנִי יְהוָה   כִּי-אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהוָה בָּטַחְתִּי    לֹא אֶמְעָד. מאיפה נובע הצורך של בן אדם לקרוא את ה' שישפוט אותו?

פרשת כי תצא לא עושה הנחות באשר למצווה לקבור את המת ללא דחיה מבזה, גם אם בגופתו התלויה של אחרון העבריינים עסקינן…