פנחס יחזקאלי: "האנטומיה של הפשיזם": לא מנדבים מקורות עוצמה לאחרים

בשנת 2006 ראתה אור הגרסה העברית לספרו של ההיסטוריון האמריקני, פרופ' אמריטוס רוברט א' פקסטון, האנטומיה של הפשיזם. כדרכי לא אעסוק בנושאים העיקריים של הספר, אלא דווקא בנושאים שוליים, ה'מתכתבים' היטב עם התכנים שבאתר זה: בניגוד לסובייטים ששאפו לייצא את המהפכה שלהם, אדולף היטלר בשיא כוחו פעל הפוך: הדבר האחרון שהיטלר רצה לתת לארצות שכבש היה הנאציזם, כמתכון לאחדות ולפעלתנות לאומית…

גרשון הכהן: בקעת הירדן כמרחב בידוד חיוני

הנחת יסוד המקובלת על רובם המוחלט של התומכים בכינונה של מדינה פלסטינית (ולא רק על רה"מ נתניהו, כפי שתבע בנאום בר-אילן) היא שמדינה זו תהיה מפורזת מנשק וממערכות חימוש אשר עלולות לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. מוסכמה זו אף התקבלה לכאורה על אש"ף. אבל, האם היא ראלית במציאות של אזורנו ולאור ניסיוננו, לאחר נסיגות קודמות, בגבול לבנון ובעזה?

עופר בורין: נעשה ונשמע ונשמיע

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. הפרק הזה יורד לפרטי פרטים של חוקים ומשפטים הקשורים לחיי היומיום. סדרת החוקים מטפלת במגוון של נושאים שלכאורה, נראה שכלל אינם רלוונטיים לחיינו היום…

גרשון הכהן: ההתיישבות ביהודה ושומרון כנכס ביטחוני

במקום בו אין נוכחות התיישבותית אזרחית, המערכת הביטחונית מתקשה לממש את ריבונות המדינה. עובדה זו נכונה לא רק לשטחי יהודה ושומרון אלא גם למרחבי הגליל והנגב, כמו גם לכל יתר קווי העימות. לא רק שכוחות הביטחון אינם מסוגלים לספק מסה קריטית של נוכחות רציפה אלא שהם אינם רגישים דיים לשינויים בשטח הפוגעים באינטרסים הלאומיים הריבוניים…

אבי הראל: יאן קרסקי – האיש שניסה לעצור את שואת יהודי אירופה

באוקטובר 1942, תקופת השיא של השמדת יהדות פולין, הצטווה ד"ר יאן קרסקי לצאת בחשאי ללונדון ולהעביר דין וחשבון מפורט על המצב בפולין בפני נציגי הממשלה הפולנית הגולה. מצב היהודים בפולין אמור היה להיות רק אחד הנושאים שיוצגו במסגרת הדיווח. לפני צאתו ללונדון נפגש קרסקי עם שני מנהיגים יהודים שהפצירו בו ליידע את העולם לגבי מצבם הקשה והנואש של יהודי פולין. תוך סיכון רב של חייו גם התגנב קרסקי בחשאי אל תוך הגטו הגדול בפולין – גטו ורשה – ואל מחנה באיזור לובלין…

גרשון הכהן: התהוות תפיסת המלחמה של סוריה וחיזבאללה

בניגוד לתפיסת המלחמה הקלאסית, המיזוג בין מצבי היסוד האופרטיביים מגננה-מתקפה הביא ליצירת יצור כלאיים היברידי בצורת פעולתו, שלעתים תואר בכינוי מגננה-התקפית ושהעמיד את צה"ל וממשלת ישראל בפני אתגר תפיסתי מהמעלה העליונה…

גרשון הכהן: השינויים באופי המלחמה והשלכותיהם

השתנות פני המלחמה הופכת לבעייתית מאוד את ההנחה, כי גם לאחר הנסיגה לקווי 67' תוכל מדינת ישראל להגן על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה, וכי עוצמתו של צה"ל תאפשר לו, במידת הצורך, לשחזר את הישגיו מיוני 1967 ולהשתלט במהרה על שטחי המדינה הפלסטינית החדשה!

גרשון הכהן: איום קיומי? מדוע?

לא זו בלבד שנסיגה כוללת של כוחות צה"ל משטחי יו"ש תדחק את ישראל לגבולות שאינם ברי הגנה; אלא שקרוב לוודאי, שהיא אף תביא להיווצרותה של ישות טרור, בדומה לזו שצמחה ברצועת עזה בתקופת תהליך אוסלו. זאת, בהבדל הקריטי, שקרבתם של יהודה ושומרון לעיקר נכסיה של מדינת ישראל ברצועת החוף מעצימה פי כמה את גודל הסיכון הטמון בפינוי שטחים אלו.

פנחס יחזקאלי: פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע'

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת יתרו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: גבולות בני הגנה כמוסכמת יסוד

מאז סיום מלחמת העצמאות והתייצבות מדינת ישראל בקווי שביתת הנשק, הידועים כגבולות 1967, היה ברור להנהגה המדינית ולמטה הכללי של צה“ל, כי בקו הגבול המזרחי ברצועה הצרה והארוכה של מישור החוף, לא מתקיימים כלל התנאים הנחוצים למגננה. השינויים מאז בתופעת המלחמה הפכו את ההגנה על שטח חיוני זה לבעייתית הרבה יותר!