האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תקציר: 15 שנים עברו מאז זוכה יוסף זהר מרצח שלא היה. הספר – שאותו התחיל לכתוב כיומן, בזמן אמת עם מעצרו במרץ 2003, משולבים סיפוריהם של אנשים שהכיר מאחורי הסורגים, ושלחלקם שמורה בליבו פינה חמה… פרקי הספר עובדו לפודקאסט והריהו לפניכם.
הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מאבק העוצמה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ההטיה המחשבתית הזו – לפיה הצלחות הן מעשה ידינו וכישלונות תוצאה של הסביבה – היא הטיית תפיסה. קוראים לה, הטיית העצמי. היא מאפיינת, למשל, פסיכופתים כאדולף היטלר; אולם, חוטאים בה גם רבים וטובים מאיתנו…
מאז חורבן בית שני, צפה ועולה השאלה האם ניתן לחדש את עבודת הקורבנות, בהיעדר בית מקדש, חוסר היכולת להיטהר מטומאת מת, יחוס הכוהנים ומקום המזבח…
מצב גנרי (Generic) הוא מצב בסיסי, המשותף למגוון תחומים גדול שעומד בפני עצמו ואיננו תלוי הקשר, בניגוד למצב הקשרי (In context). מצבים גנריים קיימים בתחומים רבים של חיינו…
'הכל בהקשר' (Everything is in context) היא תכונה של מערכת מורכבת: אי אפשר להבין מערכת מורכבת כעומדת בפני עצמה, אלא תמיד בהקשר מסוים. מצב הקשרי (In context / contextual) הוא ההיפך ממצב גנרי – שאיננו תלוי הקשר…
האם אנחנו מוכנים למלחמה הבאה? האם אנחנו מוכנים להתמודד עם מגיפה? האם אנחנו מוכנים להתמודד עם רעידת אדמה? האם אנו מוכנים להתמודד אחרי היום בו יתברר שאיראן מחזיקה בפצצה גרעינית? האם אנו מוכנים להתמודד עם הרשתות החברתיות שפרצו כל סדר חברתי מוסכם, ומאיימות על אמינות ערכים מקובלים?
למרות התגובות חסרות התקדים של מערכות הבריאות והשלטון ברחבי העולם בנוגע לוירוס הקורונה, נראה שאנו רק בתחילתה של דרך קשה; ואולי אף של עידן חדש, שבו ישתנו לבלי היכר פניו של העולם, שאותו הכרנו לפני פרוץ המגפה…
בצד תמונת מצב יומית על התפתחות הנגיף, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגיפת הקורונה, עוצמתה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה:
פִּנִּיתִי לוֹ מָקוֹם לְצִדִּי עַל הַכָּרִית הַלְּבָנָה, בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה הַגְּדוֹלָה וּבַשָּׁקֵט שֶׁבֵּין מַחְשְׁבוֹתַי. "אֲנִי זְקוּקָה לָךְ חֲלוֹם טוֹב", לָחַשְׁתִּי לוֹ בְּחָזְקָה. עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי
וְקָרָאתִי לוֹ לָבוֹא. רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: חֲלוֹם טוב…
בשבוע האחרון אני מוצא את עצמי חוזר, שוב ושוב, לנובלה של אלבר קאמי, 'הדבר'. היא עושה לי פרופורציות לא רעות לשימוש שאנו עושים במושג מגפה; ומחשבות לגבי האופן שבו תסתיים… אבל קודם קצת רקע…
