רלוונטיים תמיד

"שלח לחמך על פני המים" היא ססמת הקרב של נותני השוחד. הסיסמה הזו היא בבסיס החוק הקובע שמתנה הניתנת לפקיד או נבחר ציבור היא בבחינת "שלח לחמך על פני המים". כלומר, לא נדרש כלל להראות שמול המתנה הניתנת יש תמורה מידית…

בפרשת עקב בספר דברים, במהלך נאומו חוזר משה לשבירת הלוחות, בגלל מעשי העגל של בני ישראל. מדוע משה מדגיש שוב את שבירת הלוחות שנזכרו כבר בספר שמות באופן נרחב? האם יש כאן מסר עמוק לדור שאמור להיכנס לארץ?

לפעמים, קשה היא האהבה, ומפלטם של אוהבים הוא באהבה מרחוק. זה עניינו של השיר הקסום הזה, של אהוב המפנטז מרחוק על אהובתו (במציאות, כפי הנראה היה לה שם, עבריה שושני…) אחרי אהבה סוערת וכואבת, רצופת בגידות… לאהוב מרחוק – מסתבר – זו אהבה 'על בטוח', אבל, אהבה מוזרה…

השאלה – מי אוכל ראשון, הבעלים או החיה – נראית אפוא, פשוטה וברורה לכל בר בי רב; הבעלים חייבים להאכיל את חיותיהם ראשונה!  אף על פי כן נראה שהתורה אינה עקבית בקביעה שכזו. צא וראה שכשהאל מורה לנח לאחסן מזון בתיבה, בטרם יפרוץ המבול, הוא מצווה את נח: "ואתה קח-לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה."

בעולם שבו יש משמעות לדברים והם אינם הבל הבלים, הכסף יענה על לא מעט צרכים, אבל הוא אינו ערובה לאושר ויותר משהוא נותן מענה לכל הוא משמש לעינוי הרוב…

השלטון בדיקטטורות מבסס את אחיזתו במדינה (ובציבור) ע"י מנגנונים של דיכוי והרתעה ומשחק עדין, בין כמות הדיכוי הנדרשת להבטחת שרידותו; למול החשש, שאם לא יופעל כוח מספק, אח"כ יהיה צריך להפעיל יותר כוח. בשנים הראשונות להתבססות דיקטטורה, מתבצעות ההפרות של זכויות אדם בהיקף רחב; לעומת השנים בהן השלטון מבוסס ויציב…

הבשורה הטמונה בנפילה, כרוכה במה שאדם יכול לגלות על עצמו ועל  המציאות, דווקא מתוך המשבר, למידה וצמיחה שאין לה יכולת להתרחש שלא מתוך עומק המשבר…

מהות החיים היא מה שהאדם עושה בהם מתוך ידיעה שזמנו קצוב. תובנה כזו טומנת בחובה תסכול רב מאוד משום שמעטים לדעתי האנשים (ואני לא ברשימה) שבאמת מצליחים לחיות חיים כה מלאי משמעות…

החזרה של משה אודות עשרת הדברות במהלך נאומו בספר דברים עניינה חיזוק האמונה של עם ישראל קודם שהוא נכנס לארץ כנען. חזרה זו מראה בעליל, שהסופר המקראי של ספר דברים כתב את עשרת הדברות על רקע חברתי וכלכלי שונה בתכלית מהרקע שלהם בספר שמות…