האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
"מר שמגר?", נפניתי אליו, בזהירות, מתוך חשש שאפשר וטעיתי בזיהוי. הוא היה גבוה להפתיע, צנום מאד, אבל עמידתו זקופה. שיערו כסוף ומקליש וכפות ידיו אחזו בעגלת המזוודות. "כן", הוא השיב. "שמי שי, ואני נציג 'שירות שלום', המיועד לנוסעים חשובים. אשמח ללוות אותך לדלפק הבידוק שלנו ולחסוך לך את התור". הוא נתן בי מבט קצר, הייתי אז בן 22, ואמר בשלווה, "אנחנו מרגישים פה מאד בנוח", והתכוון אליו ולרעייתו…
גם קודמיו בתפקיד של הנשיא שמגר היו שופטים מן השורה; ולא פרופסורים תאורטיים אקדמיים: הנשיאים זמורה, אולשן, אגרנט [בעל תואר פרופסור], זוסמן וכהן. הנשיא שמגר יחד עם השופטים הנ"ל לא נתנו לתיאוריה, לאקדמיה ולפרופסורה לנתק אותם מן המציאות. הם גם הבינו כי כתיבה קצרה ועניינית היא הדרך הנכונה לשפוט…
מאיר שמגר, אחד מנשיאי בית המשפט העליון איננו. מעבר להיותו עילוי משפטי היה שמגר אחד הסימבולים האיתנים לממלכתיות הישראלית בתפארתה; ובימיו היה בית המשפט העליון בית המשפט של כ ו ל ם … כמצבת זיכרון, ריכז ד"ר יוסף זהר עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אותם כתב מאיר שמגר או שבהם הוזכר או צוטט…
אין לטעמנו, מזכרת יפה יותר למאיר שמגר ז"ל מהבאת הדברים שנשא בטקס שבו הוענק לו פרס ישראל ב- 24 באפריל 1996. הדברים ראו אור לראשונה בכתב העת 'עיונים בתקומת ישראל' 7, 1997, עמ' 685-682…
ב- 17 באוקטובר 2019 פרסם גיא פלג במאקו כי כבר למעלה משנה וחצי חוקרת המחלקה לחקירות שוטרים תלונה שהגישה בת זוגו של א', מפקד ביחידת בילוש במשטרת ירושלים, ולפיה הוא תקף אותה, איים על חייה באקדח שלוף ואפילו חטף אותה. אלא שלפני כמה שבועות העביר פרקליטו של השוטר החשוד, עו"ד אסף דוק, לחוקרים הקלטה שבה מודה המתלוננת: מדובר בסיפור בדייה מתוך רצון לנקום בו. זהו סיפור מטריד ומטלטל. הפעם החשוד ניצל מעלילת כזב. כמה אנשים משלמים מחיר בגין מעלילות שלא נחשפו?
באופן טבעי, צה"ל מהווה מקור מרכזי ומשמעותי של כלי נשק ואמצעי לחימה הזולגים לעולם הפלילי. דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שכבר יותר מעשור, מסתמנת עלייה ניכרת בכמות אמצעי הלחימה וכלי הנשק הנגנבים מצה"ל. אחת הסיבות, המצוינת בדו"ח, הנה התחזקות הקשרים בין עבריינים וסוחרי אמצעי לחימה מהחברה הערבית עם חיילים בעלי גישה לנשק ואמצעי לחימה. גישה זו מנוצלת לביצוע הגנבות ולמכירת הנשק לעולם הפלילי…
נעמה יששכר הועמדה לדין, מלכתחילה, בעברה של החזקת סם שלא כחוק. זו העברה המתאימה לנסיבות. בית המשפט הרשיע אותה בעברה של סחר בסמים. כל קנה מידה משפטי נורמלי מלמד כי לא ניתן להרשיע בעברת סחר כאשר אין קונה ומוכר. זה מהותו של הסחר. הסמים נתפסו בשדה התעופה לפני שהיא נכנסה למוסקבה. איפה הקונה? היכן הראיות לסחר?
לאחרונה ממש, מתקשרים מספר קציני משטרה, בהם בכירים, שפרשו זה מקרוב ממש, חלקם, חברים יש לומר, ומספרים לי סיפורים מצמררים. מסמרי שיער שאין לי… לרבות, על אודות קציני משטרה – לרבות מפכ״לים – ש'זכו' לדרגות ניצב, למרות פרשיות מסמרות שיער שהיו מעורבים בהם, מבלי שפרשיות אלו נבדקו (שלא לדבר על 'נחקרו'…). ואני, טמבל נאיבי שכמותי, מקשיב, רושם ולבסוף רק שואל: "אז למה שתקתם?" "למה???". "למה נזכרתם בי רק כעת?"…
ממליץ מאד לקרוא את הספר, שניתן ללמוד ממנו רבות על מערכת המשפט בישראל, מראייה של שופט בדימוס, בדרג של בית משפט שלום, שמקפיד לצעוד עם מצפונו, ערכיו, אמונתו האישית והמשפטית; שלא תמיד נמצאת בכפיפה אחת עם הגורמים השונים במערכת אכיפת החוק. צמד המילים בהן בחר השופט לקרוא לספרו "הגמילה מהגלימה" מעניין ומסקרן, התשובה ניתנת בספר…
מנגנון של ארגון בסטגנציה חושב אחרת כמו גידול סרטני שלא ניתן לבולמו עד שישתלט כליל על גוף החולה וימית אותו יחד עם עצמו, שום דבר לא יעצור את בולמוס ההתרחבות של המנגנון המשטרתי, שרוצה בכל תקלה, הזדמנות להתרחב ולגדול עוד ועוד; כמו הפרח הטורף בסרט: חנות קטנה ומטריפה…
