האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כבוד השר לביטחון הפנים, אני מציג לך במאמר זה את הליכי קבלת ההחלטות של קודמיך בתפקיד. למד מטעויות ואל תחזור עליהן… גלה מנהיגות, והקם, כבר עכשיו ועדת איתור לשני תפקידי המפתח, מפכ"ל ונציב שב"ס (הצעה לאיוש מצ"ב)…
ניסיונות לשנות את תרבותה הארגונית של המשטרה נעשו מאז סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. התהליכים הללו נבלמו לפני יותר מעשרים שנה. המפכ"ל האחרון שניסה באמת לאכוף שינוי כזה על המשטרה היה אסף חפץ, (ראו תמונה משמאל), בחצי השני של שנות ה- 90 של המאה הקודמת. הוא נכשל. מחיר ההזנחה מאז, היה הידרדרות מתמשכת במצבה של המשטרה, שבעשור האחרון כבר לא ניתן להסתירו: משבר תקשורתי רודף משבר, ומוצא אין…
אודה על האמת, התנהגות השר אמיר אוחנה היא לא בדיוק כוס התה שלי…. אבל, לפעמים אתה יושב מול המסך, משפשף את העיניים ולא מאמין: אסור לשר הממונה להתערב בענייני הפגנות והפרות סדר? באמת? בכל הכבוד, לא הכל פוליטיקה. יש גם היבט מקצועי וצריך להיות לאנשים אינטגריטי מקצועי…
תפקידו וחובתו של השר לשאול את המשטרה שאלות קשות, בין היתר על מדיניות פיזור ההפגנות של מחוז ירושלים. אבל כשזה נעשה במהלך פגישה עם דיירי בלפור – שבאו לבקש קצת שקט ומרגוע – וכשנושא ההדלפה זה בכלל האלימות בהפגנות החרדים, זה מריח כמו אמבוש מתוכנן…
השר לביטחון הפנים החדש, עו"ד אמיר אוחנה, לא מונה כדי לתקן את כשלי המשטרה, ויש כאלה, אלא רק כדי לקלקל. על כן, לא יועילו העצות הטובות, שכמה מידידיי מייעצים לו…
בהיפוך לדברי התורה על בלעם – מאוחנה מצפים לברך, אך הוא יימצא מקלל
קראתי את המכתב ששלח היועץ המשפט לממשלה, מר מנדלבליט, לשר המשפטים, מר אוחנה בעניין מינוייה של עורכת הדין בן ארי כמשנה זמנית לפרקליט המדינה, ולא השתכנעתי!
בעשרים לאוקטובר נשא אוחנה את נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות שלו. מינוי מי שנפסלה במכרזים הפנימיים מלקבל תפקיד של פרקליטת מחוז, יגרור פרישת לא מעטים מאלו שאליהם התכוון אוחנה בדבריו, על הפרקליטות שבתוך הפרקליטות, שנמצאים בעמדות בכירות יחסית, וצברו מספיק לפנסיה…
את הפרק המרתק ביותר בסיפור הדיפ סטייט הישראלי עד כה, תרם לנו שר המשפטים אמיר אוחנה, שבמסיבת עיתונאים ב- 29 באוקטובר 2019 , קם על הגוף שעליו הוא ממונה עליו ( ונתן נאום שלא יישכח, מן הסתם עוד שנים הרבה. החולשה של דברי אוחנה היא בעיתוי ובהקשר. לולא מצבו המשפטי של בנימין נתניהו, ספק אם הדברים היו נאמרים. ועל כן, חצי עם ידחה אותם בלי לקרוא אותם אפילו; וחבל. כי הסיפור הזה איננו סיפור פוליטי. הוא סיפור על תאווה לכוח ומאבק לעוצמה של מערכת האכיפה…
"… וזה הרגע הצ'כובי, הרגע בו הופך אדם בינוני, לא טוב ולא רע, לסמרטוט; ואדם אחר או אשה אחרת מבינים כי זו הפסגה שאין גבוה ממנה, היכולת להפוך איש בינוני לסמרטוט. אין דבר מהנה מזה, זה אולימפי. אצל השר אוחנה, זה מרגיש מעיכה גדולה בבטן, יד גדולה מפתלת את המעיים, את הטחול, את הכבד, את כיס המרה לזנב גדול ומועכת ומועכת…".
במדינה מתוקנת, המתנהלת כראוי, לאזרח יש הצדקה להאמין ששר המשפטים ממלא את תפקידו כראוי, בכל הפעילויות שלו בתור שר. היום אין לי הצדקה להאמין ששר המשפטים החדש ממלא את תפקידו כראוי…
