מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

רק ששר הביטחון בני גנץ – כמו גם איש מאלופי צה"ל בעבר ובהווה – לא מתכוון לפגוע בהכנסות של הלוביסטיים הביטחוניים, חבריו למקצוע, כי בסופו של דבר, הלויאליות לחונטה גוברת על כל דבר אחר, גם אם צה"ל קונה מובילים, שלא סוחבים בעליות לרמת הגולן, כי הלוביסט הוא אלוף במיל', שאחרי זה מתמנה לצוות שחוקר את תהליך קבלת ההחלטות בנושא, שהאלוף שמבקר היה הלוביסט בו…

הקדנציה של רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה – גם לפני פרשת פגסוס – הייתה אחת הקשות ביחסי המשטרה עם הדמוקרטיה הישראלית. המחאה הציבורית ברשתות החברתיות הייתה בהתאמה. הדף הזה מביא לכם – אוסף ראשון של כרזות מחאה אלה.

Elementary, my dear Watson… משפט ידוע זה, מיוחס לשרלוק הולמס בדבריו לחברו ד"ר ווטסון, ומשקף כידוע הצהרה על הברור מאליו. את המשפט הזה אני מבקש להפנות אל נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות…

אולי, ילדים, כמו בחידה השבועית של ג'קי, תעזרו למבקר למצוא את האחראים למחדלים אלו?

עוד לא סיימנו להלקות את עצמנו על ערביי ישראל המסכנים, שפרעו בנו באשמתנו, בפרעות תשפ"א; והנה עובר המוקד למסכנים בעזה… פסטיבל האין סימטריה בשיאו!

"… או אז תפסתי, שוטר יקר לא הבחנתי בך כיוון שלא היית לבוש באפוד זוהר. על כך אין סליחה. סיכנת גם אותך וגם אותי.
את מה שעלול היה לקרות לי, לו חס וחלילה הייתי פוגע בך בטעות, לא תיארתי לבתי…".

אתרוגים, לצערי, הפכו לפרי המועדף על המפכ"לים בישראל בעשור האחרון. יש לו למפכ"ל הרי ארגון שרוצה להישרד; ויש לו קדנציה לגמור… אז שופכים פודינג וורוד על עינינו, בסיסמאות של איזון קדוש ובקריאות לדו קיום. ולעזאזל הציבור, ולעזאזל המדינה; ודומה שגם הפעם יסיים המגזר הערבי את המרד כקרבן. איש לא ישאל שאלות קשות, עד שהאמת תטפח על פרצופנו במלחמה האמתית, כשזה יהיה כבר מאוחר מידי…

האירועים האחרונים לימדו אותנו, שראוי לאמץ את אימרת איש המזרח ש"אין לתת אמון – עד שמוכח אחרת" שאם לא כן, בעתיד הקרוב, תתממש האוטונומיה הערבית דה פקטו, כפי שקורה כבר היום בפזורה הבדווית בדרום…