תנועה

אכילס, הגיבור היווני הגדול הידוע במהירותו ובכוחו, מאותגר למרוץ על ידי צב, שהוא הרבה יותר איטי. כדי להפוך את המרוץ להוגן, אכילס מסכים לתת לצב יתרון של 100 מטרים בתחילת התחרות. ברור לנו לכאורה, שאכילס יעבור את הצב תוך זמן קצר, אך לטענתו של זנון – בתנאים אלה אכילס לעולם לא ישיג את הצב… זה מזכיר לכם משהו?

ניצב משנה בדימוס עוזי נבות מספר איך כמעט נכנס השר בלי תיק, דאז, עזר ויצמן – רכוב על אופנוע משטרתי – בקיר של המטה הארצי…

"… או אז תפסתי, שוטר יקר לא הבחנתי בך כיוון שלא היית לבוש באפוד זוהר. על כך אין סליחה. סיכנת גם אותך וגם אותי.
את מה שעלול היה לקרות לי, לו חס וחלילה הייתי פוגע בך בטעות, לא תיארתי לבתי…".

הרבה "מומחים" מתפרנסים מהבלוף שמשטרה מסוגלת להקטין את תאונות דרכים ונפגעיהן. על השקר הזה נבנה אגף התנועה, בתרומות של גופים אחרים שצברו עוצמה, בתמורה להגדלה מבחוץ של תקציב המשטרה. גם היום פועלים גופים אינטרסנטיים בתקשורת ליצור בעיני הציבור מצג, לפיו נובעת העליה בתאונות הדרכים מהיעדר אכיפה מספקת… שטויות! אם עשרה קבין של עילות לשבר בין המשטרה לציבור ירדו עלינו, שמונה מהם קשורים לאופן שבו המשטרה אוכפת תנועה על אזרחיה. הגורם המשמעותי ביותר לפיחות במעמד המשטרה הוא אכיפה לא מבוקרת – בכל התחומים הלא נכונים – מול אזרחים נורמטיביים שומרי חוק בדר"כ.

עובדת הימצאותה של שחיתות במשטרה אינה צריכה להתמיה. היא תימצא תמיד בשילוב, שבין עוצמה יתרה לפיתויים חומריים. אבל, מהו המנגנון שמאפשר את השחיתות המשטרתית?
ועדת קנאפף לחקר השחיתות במשטרת ניו-יורק, הסבירה זאת באמצעות חלוקת השוטרים לשני סוגים: 'אוכלי בשר' ו'אוכלי עשב'…