יורים ב'לא נורמטיבים' – ההיסטוריה הרחוקה

Paris commune

[בתמונה: 'הקומונה הפריזאית' קוראת תגר על השלטון המרכזי, מאי 1871]

בדיונים הקודמים בדקנו את מידת סובלנותן של קבוצת הרוב ומערכת אכיפת החוק כלפי האוכלוסיות ה'לא נורמטיביות', וגילינו שסולם הצרכים של מאסלו עובד גם עובד. ליברליזם וסובלנות נמוגים, גם בדמוקרטיות המשוכללות ביותר, ברגע שסדר החיים מתערער.

להמשך קריאה

תפקידה של המשטרה בענישה הפלילית

מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ג) מה קורה כשאוכלוסיות שלמות נתפסות כאיום?

[בתמונה: מלחמת האזרחים האמריקנית] בפוסטים הקודמים נוכחנו, שכיוון שאין למערכת האכיפה לגיטימציה בקרב הצבורים שאותם כינינו "לא נורמטיביים", אזי כשסדר החיים מתערער ויש חשש שהאוכלוסייה ה"נורמטיבית" תאבד בה אמון, המערכת מתנהגת כלפי מפירי הסדר, יותר כמו צבא שמטרתו לחסל את האויב ולהוציאו מהמשחק ופחות על בסיס האיזונים המפורסמים בין זכויות אזרח לשמירת הביטחון. לשם המחשה, … להמשך קריאה

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ב) – הטרור הפלילי כמקרה בוחן

פיגוע פלילי

[בתמונה: כותרת האתר ynet משנת 2011 לאחר ההתנקשות בעבריין זאב רוזנשטיין בתל אביב]

ב- 5 באוגוסט 2009 בסמוך לשעה 2200, נהרג נער חף מפשע מרמלה, במסגרת ניסיון לחסל עבריין שישב לידו על ספסל ברחוב. שני רוכבי קטנוע התקרבו אל הספסל, אחד מהם שלף אקדח ופתח לעברם בירי (תורג'מן, 2009).

'הפיגועים הפליליים' הללו מטרידים מאוד, אולם, אינם מפרים את סדר החיים התקין שלנו. אנו שומעים, מתרגזים, אך למעט הנפגע ומשפחתו כולנו חוזרים לשגרת יומנו.

אולם, מה היה קורה למשל, לו בפרק זמן קצר הייתה נפגעת כמות נכבדה של אזרחים תמימים, כך שהאזרח הפשוט היה מאבד את הביטחון ואת האמון במערכת האכיפה?

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: רצח מתוך שנאה ומערכת אכיפת החוק

"רצח מתוך שנאה" הוא העבירה הקשה ביותר במכלול מה שמכונה "פשעי שנאה" או "פשעים מתוך שנאה" (Hate Crimes). הרצח שהעלה את המושג לסדר היום הציבורי, היה הרצח בבר נוער, ב- 1 באוגוסט 2008…

חוק שלוש המכשלות ככלי התמודדות עם הלא-נורמטיבים בחברה

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חוק שלוש המכשלותThree Strikes Law – נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

במאמרים קודמים כבר חזרתי על הטענה, שמערכת אכיפת החוק אפקטיבית בעיקר כנגד 95% מהאוכלוסייה, שהם החלק הנורמטיבי בחברה, ומצליחה לייצר מולם הרתעה אפקטיבית. נשאלה השאלה איזה כלים קיימים בידי המערכת מול קבוצת האוכלוסייה הלא נורמטיבית?.

חוק שלוש המכשלות או חוק שלוש ההכשלות  או חוק שלוש הפסילות – Three Strikes Law הוא אחד הכלים הללו. מבחינה זו הוא שונה תכלית שינוי מרוב החוקים האחרים ומהווה מהפיכה של ממש, בייעודה של מערכת האכיפה, כיוון שהוא מכוון לייצר הרתעה נגד אוכלוסיה שהייתה קודם לכן אדישה למדי כנגד ההרתעה שייצרה המערכת.

החוק התקבל לראשונה בשנת 1993 במדינת וושינגטון. הוא נקרא בשם , שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball),

שבו שלוש הכשלות (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו.

להמשך קריאה

האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92

ב- 25 ביולי 2009 נחנקה נועה גולדרינג בת השלוש והומתה על ידי אביה, והציבור כולו עסק בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע. המשטרה בדקה אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש – היה הרצח נמנע.

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן…).

להמשך קריאה

שלום הציבור מול זכויות האזרח – המאבק על חוק המאגר הביומטרי כמקרה בוחן

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NEC Corporation of America לאתר flickr] התלהטות המאבק על חוק המאגר הביומטרי הינה שיא נוסף בקונפליקט שלא יגמר לעולם, בין  הצורך של מערכת אכיפת החוק לדאוג לשלום הציבור ולהתמודד עם הפשע, לבין חובתה לעשות זאת בדרך שתשמור ככל האפשר על זכויות האזרח. כל חברה דמוקרטית מהווה כר התמודדות לשני אינטרסים סותרים: קיום הסדר החברתי … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: מה בין עובדי רשות המסים ל"שוטרים הנוקמים" מנהריה?

עובדי רשות המסים נמנעו מלשתף פעולה ולנתק את משפחות הפשע מצינור החמצן הכלכלי, בשל סכסוך העבודה הארוך, במסגרתו דרשו תוספת סיכון תמורת אכיפת חוקי המס כלפי ארגוני הפשע. הם צודקים!

למה הם "חוצים את הקווים"?

שחיתות משטרתית

[התמונה: צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: Corrupt Cops Caught by Their Own Cruiser Camera!!!]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ביולי 2009 פרסמה התקשורת מקרה נוסף של שוטרים שכשלו – אנשי מודיעין לשעבר שנעצרו בחשד שהעבירו מידעי משטרתי מסווג לאוליגרך.

הסתבכותם של אנשי משטרה החוצים את הקווים היא תופעה מוכרת במשטרות העולם המערבי, ומוכרת לנו היטב מסדרות הטלוויזיה, האמריקניות ברובן, הגודשות את המסכים. היא חלק ממה שמכונה בספרות המקצועית שחיתות משטרתית (Police Corruption). היא מרוכזת בכל העולם באותם תחומים, שיש להם פיתוי מצד לקוחות פוטנציאליים – בעיקר בתחומי המודיעין והתנועה, פחות במגזר החקירות והרבה פחות במגזר הסיור.

בישראל, מצויה התופעה על אש קטנה ביחס לארצות הברית למשל, אולם היא צפויה להתרחב, בהתחשב בכסף ה"גדול" הנמצא בידיהם של ה"לקוחות" של "חוצי הקווים" הללו, וכשהמחיר הולך ועולה – גדל גם הפיתוי בהתאמה…

להמשך קריאה