האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
[בתמונה: עבריין נתלה באיראן על מנוף, לעיני הציבור… מקור התמונה: סוכנות הידיעות האיראנית] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * עבודת מערכת אכיפת החוק נבנית כמענה … להמשך קריאה
הארגונים הצבאיים בישראל מגלים, בדרך כלל, רגישות רבה לביקורת הנמתחת עליהם בתקשורת. יש ברכה רבה בתכונה הזו, בהקשר של יחסי הגומלין שלהם עם הדמוקרטיה. זאת, כיוון שהיא מאפשרת פיקוח ציבורי אפקטיבי למדי עליהם, בסוגיות ש"הצליחו" להבקיע לתקשורת, ודרכה – אל דעת הקהל.
הבעיה היא שלעיתים דומה, שהרגישות הזו הולכת קצת רחוק מידי. דוגמה כזו יכולה להיות, אם תרצו, בסוגיית התאבדויות האסירים.
[בתמונה: התארגנות עצמית של צפורים בטבע. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Christoffer A Rasmussen, והוא נחלת הכלל] [לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * בסוף … להמשך קריאה
תיקון 14 לחוק הנוער הווה רק חלק ממסכת שינויים מרחיקת לכת אשר הוצעה ע"י שתי וועדות. אילוצי תקציב הביאו לתוצר של פשרה ואיזון בין אינטרסים של המעורבים בנושא. בפועל, השינוי בא לידי ביטוי בסעיפים, שמעוגנים ברובם בנוהלי עבודה, בפקודת המשטרה ובמדיניותה. כיום, קיימים בו הסדרים, אשר, בחלקם, לוקים בחסר,ואף מרעים את המצב הקיים…
זהו צרפתי סרטון חביב, שמרבה "להסתובב" באינטרנט. הוא מתאר גברת מכובדת, שעל מכוניתה מדבקה "War is not the answer", מתמכרת לחלוטין לתאוות הנקמה בגברת אחרת ובמכוניתה' בשל הערה של מה בכך שהובילה לסריטה של מה בכך ברכב, ושיצרה הידרדרות שהובילה להרס שתי המכוניות (לנשים המכובדות שלום…) לכאורה, סרט הומוריסטי על תאונת דרכים. למעשה (ומעבר לחיוך שהוא … להמשך קריאה
המושג רצח מרובה, או רצח מרובה קרבנות קיים מאז היווצרות האנושות, אך נכנס לחשיבה האקדמית רק בשלושת העשורים האחרונים.שתי תפיסות מנוגדות למונח זה עלו החל משנות השמונים. מחד גיסא, חוקרים טענו שרצח מרובה מהווה מושג אחד מבחינה תיאורטית ואמפירית, הכולל תת-סוגים שונים כמו: רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי. מנגד, חוקרים אחרים טענו שהמונח של רצח מרובה הוא רק כותרת לתופעות שונות לגמרי של רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי.
בדיון הקודם הבאנו את ההסבר הפרובוקטיבי לכאורה, מבית מדרשו של קארל מארקס, כי מערכת אכיפת החוק נוצרה למען אליטות ומשרתת אותם. בדיון הנוכחי נכסה את שני הנותרים, שהם, במידה רבה, הסברים משלימים.
עם הייעוד השני התמודדנו הרבה בדיונים קודמים, בייחוד בזה שעסק בניגודיות וההשלמה שבין שלום הציבור לזכויות האזרח. על פיו, תפקיד המערכת לשמור על סדר החיים התקין מחד גיסא; ועל זכויות האזרח מאידך גיסא – שני ניגודים הסותרים לכאורה אחד את רעהו, אולם, רק לכאורה. למעשה, מתקיימת פה שלמות של ניגודים.
[בתמונה: קרל מרקס. התמונה היא נחלת הכלל] שאלת ייעודה של מערכת אכיפת החוק עלתה הרבה בדיונים הקודמים, עד כי סברתי, שנכון יהיה להקדיש לה מספר דיונים נפרדים, על מנת לסכם את התובנות שהעלינו בתחום זה. מצאתי בספרות המקצועית שלושה ייעודים עיקריים למערכת – שניים שמשלימים זה את זה ואחד חליפי. הפרובוקטיבי מכולם יהיה במוקד הדיון … להמשך קריאה
[בתמונה: בנובמבר 1957 נערכה בכפר קאסם סולחה שבה נכחו כ-800 אורחים. על פי המסורת היו אמורים 11 הנאשמים להגיע לטקס, אך שלטונות צה"ל סירבו לאפשר להם להשתתף, בין השאר מחשש שהגעתם בעת המשפט שנערך להם עלולה להביא לטענות על עיוות דין. תמונה זו היא נחלת הכלל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] ניצב … להמשך קריאה
אם חלקכם הביע זעזוע מ'חוק שלושת המכשלות' כנגד עבריינים מועדים, או מהטיפול באנשי הפשע המאורגן כטרוריסטים, הרי בתחילת המאה העשרים למשל, עוקרו בכפייה פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים בתוקף חוק, בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה. מדינת אינדיאנה בארצות הברית הייתה הראשונה לחוקק חוק כזה עוד ב- 1907. החוק התיר לעקר פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים, על פי המלצה של ועדת מומחים…
