האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
קבוצה (Group) היא מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים. תורת הקבוצות בסוציולוגיה (Sociology of Groups) רואה בקבוצה החברתית את מבנה היסוד בחברה. ענף זה בוחן כיצד קבוצות נוצרות, מתפקדות, משפיעות על חבריהן ומקיימות אינטראקציה עם קבוצות אחרות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קבוצות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מי שיאמץ את הגישה האינטרדיסציפלינרית וילמד לנהל את הזמן שלו – יהפוך לאדם רב תחומי ורחב אופקים, הניסיון שלו יהיה עשיר ומרתק, והוא יתבלט לטובה כשישלח קורות חיים!
מהפכת ה'רמוט' כבר כאן, והיא כאן כדי להישאר. נצלו אותה, ותגלו שגם לעבוד מהבית זה כיף. בהצלחה!
תורת המערכות המורכבות הגדירה אנטרופיה – באופן שונה מההגדרה הרגילה – כסך מצבם של מכלול הגורמים המבטאים את חיוניותה של מערכת בזמן נתון; אם תרצו, מצב מיכל הדלק שלה… בחירת שם זה לתופעות המתוארות היא בחירה בעייתית, שגורמת לבלבול מושגים. רפי וינר הציע אף שם חלופי: סוציואנטרופיה. אימצתי! אז ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסוציו אנטרופיה על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
הרצאה זו עוסקת באנטרופיה במובנה בתורת המערכות המורכבות, שהוא שונה מאוד מזה המקובל בפיסיקה ובביולוגיה למשל. שם היא מוגדרת כמידת אי הסדר של מערכת מורכבת. המתמטיקאי האמריקאי היהודי נורברט וינר, אבי תורת הקיברנטיקה, מגדיר אותה, למשל, כ"נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות. בתורת המערכות המורכבות, אנטרופיה עוסקת במידת האנרגיה הקיימת במערכת, המאפשרת את תפקודה. ע"פ הקשר זה, מערכת שורפת כל העת אנטרופיה, אך גם יכולה לייצו / ליצור אנטרופיה…
מערכת מורכבת מוגדרת כמכלול של אלמנטים אינטראקטיביים רבים, המייצרים מתחים של יחסי גומלין. מתחים אלה נובעים מההבדלים בין מטרות הפרטים ותתי המערכות למטרת העל של המערכת. השוני במטרות מייצר נטיות בדלניות של רכיבי המערכת. משמעות הדברים היא שתמציתה של מערכת מורכבת טמונה ביחסי הגומלין בין מרכיביה יותר מאשר בכל דבר אחר, והם חיוניים לקיומה. הרצאה זו המחולקת לשלושה סרטונים תסביר, מערכת מורכבת מהי; מהם מרכיביה; ומהם מאפייניה. אני מאחל לכם צפייה מועילה!
בגלל שהביורוקרטיה הישראלית פיזרה כל סוגיה מערכתית לרסיסים בין משרדי הממשלה, הרי שעיסוק כולל בכל תחום בכל תחום כמוהו כניווט בכאוס. לכן, חייבים בעל בית אחד שינהל את האירוע. כזה שיש לו היכולת לקבל אחריות מערכתית על מכלול הבעיות הקשורות לאותה סוגיה, ולאלץ את כל הגורמים האחרים לשתף פעולה ולבצע – בלי חכמות, משחק אגו ומשיכת זמן ביורוקרטית…
נגיף הקורונה הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לאנושות – אם נשכיל להתבונן לטווח הארוך. נכון, בטווח הקצר זו טרגדיה איומה עבור מדינות כמו איטליה וספרד, בעלי עסקים קטנים, ושכירים רבים שאיבדו את עבודתם. אבל ממבט המאקרו אנחנו עדים לכמה שינויים חסרי תקדים…
ב -3 בספטמבר 1967, עברה שבדיה מהשיטה הבריטית של נסיעה לשיטה הרווחת ברוב המדינות; אבל המעבר הזה היה רחוק מלהיות חלק… ברגע אחד הושלכה שבדיה מסדר לכאוס. התמונה בראש המאמר מראה את הכאוס המוחלט ששרר ברחובות שטוקהולם הבירה באותו יום… בדף זה מובאת הרצאה מצולמת בשלושה חלקים המנתחת את התופעה, בשם: "כאוס, סדר ומה שביניהם".
משא ומתן (מו"מ) מוגדר כ"כל תקשורת, שמטרתה לשכנע או להשפיע על הזולת". התקשורת הזו – השונה מתרבות לתרבות – היא מקצוע המחייב התמחות. רק שבעוד שבתחום הכלכלי אנחנו נוטים להקפיד יחסית בתחום זה, בתחומים חשובים רבים מידי של חיינו, אנו נוטים להפקיד את המשא ומתן בידי חובבים! ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משא ומתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
