[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 2 באוגוסט 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אחד המאפיינים של מפקדים בארגונים היררכיים; הוא נשיאה של פנקס קטן בכיס החולצה, שבו הם רושמים, בין היתר, את המשימות העיקריות שהם נדרשים לבצע בפרק הזמן הקרוב, ומוסיפים להם דברים רלוונטיים נוספים פן ישכחו. הרישום מאפשר להתמקד בעיקר; מונע 'רעשי רקע' שמסיטים אותנו ממשימותינו; ומהווה גם סוג של 'ספירת מלאי' ו'היזון חוזר', לבחון מה הספקנו ומה עוד נדרש מאיתנו לבצע, בזמן הקרוב.
באופן לא מפתיע, מוחנו עובד בצורה דומה. יש בו חלק המשמש כמעין "פנקס רישום מנטלי" (Mental Sketch Pad), שבו מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה אונליין; והוא קרוי 'זיכרון עבודה'. הוא קרוי כך על שם זיכרון הגישה האקראית במחשב (RAM), שהוא סוג של זיכרון נדיף, שבו משתמשת המערכת ברגע מסוים. בכך הוא ממלא תפקיד מקביל לזה של זיכרון העבודה, בכך שהוא משמר באופן זמני את הנתונים שבהם (ויקיפדיה: זיכרון עבודה).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 272447 לאתר Pixabay]
'זיכרון עבודה' מהו? המשגה
נגדיר 'זיכרון עבודה' (Working memory) כמנגנון קוגניטיבי, המשמש לשימור מידע באופן נגיש וקל לשימוש. זהו מרחב עיבוד המשויך לחלק המודע וההכרתי של האדם. הוא מכיל את כל המידע שנעשה בו שימוש פעיל במהלך ביצוע טווח רחב של משימות. הוא חיוני לפעולות כמו בישול על פי מתכון, זכירת מספר הטלפון בזמן החיוג וחישוב התשר במסעדה.
בזיכרון העבודה קיים מנגנון ניתוב מרכזי המסוגל לטפל בכל מידע כמעט, אך הוא גם דורש מאמץ מנטלי כדי להפנות את הקשב לגירויים החשובים ולטפל בהם נכון, כדי שיקודדו בזיכרון לטווח הארוך. לכן למרות גמישותו, הוא מוגבל מאוד בכמות יחידות המידע שהוא מסוגל להכיל ברגע נתון (ויקיפדיה: זיכרון עבודה).
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ElisaRiva לאתר Pixabay]למה צריך זיכרון עבודה
זיכרון העבודה משרת את יכולות החשיבה והלמידה שלנו. הוא מאפשר ביצוע של פעולות מנטליות; משום שבו מתבצע תהליך העיבוד בין מידע חדש שנקלט בזיכרון החושי לבין מידע קודם שניתן לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך. כמו כן, במסגרת מסלול קידוד הזיכרון, חלק מהמידע עובר מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך. כאשר לומדים חומר חדש, אחת הפעולות שבאמצעותה עשוי להתבצע מעבר זה, היא שינון (ויקיפדיה: זיכרון עבודה).
בעזרת 'זיכרון העבודה', יכול אדם ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי, ללא תלות במציאות החיצונית. 'זיכרון העבודה' משחרר אותו מהתעסקות באירועים מידיים; ומאפשר לו לפעול גם למען הגשמת מטרות עתידיות, מעבר לכאן ולעכשיו (ויקיפדיה: זיכרון עבודה).
שליטה עצמית וזיכרון עבודה
שליטה עצמית (Self-control) מבוססת על תהליכים קוגניטיביים המשתייכים לתפקודים ניהוליים. הם כוללים מיומנויות כמו: שליטה על יכולת הקשב, אינהיביציה (עכבה: יכולת הדיכוי של תגובות או פעולות מסוימות, על ידי הפסקתן או מניעתן), שימור מטרות ודרישות בזיכרון עבודה ודחיית סיפוקים. אחד ההיבטים החשובים של ויסות עצמי הוא היכולת לאתר ולתקן טעויות עצמיות (ויקיפדיה: שליטה עצמית).
זיכרון העבודה חיוני לתפקודים ניהוליים כמו תכנון, בכך שהוא מאפשר לאדם להעלות למודעות מידע מהתנסויות קודמות כדי לייעל את פעולותיו העתידיות (ויקיפדיה: זיכרון עבודה).
קיימים הבדלים בין אישיים בקיבולת של 'זיכרון העבודה' במוחנו ובמיומנות השימוש בו; כך, שאנשים שונים יכולים לחשוב על כמות שונה של יחידות מידע בזמן נתון!
ככל שהיכולת הקוגניטיבית של האדם ומידת השליטה העצמית שלו גבוהים יותר, כך הוא יפיק יותר מ'זיכרון העבודה' שלו!
[הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]
