יהודה ארד: ניהול סיכונים מהו?

זהו חלקה הראשון של החוברת: "ניהול סיכונים הלכה למעשה" שחיבר הסמנכ"ל האגדי של טבע ואחד המומחים הגדולים שהיו לנו לנושא בטיחות ומורכבות בניהול (צוותי שיפור בתעשייה, ניהול סיכונים ועוד…).

יחזקאלי ואונגר משיח: סוכני השינוי – הנכס הגדול של המנכ"ל

אחד הנכסים החבויים מן העין, אך החשובים ביותר למנהל ארגון הם מה שמכונה 'סוכני השינוי': אותם עובדים שיש להם את העוצמה הדרושה (הישירה ו/או העקיפה) להניע את חבריהם לתמוך, או לחלופין לחבל, בתחומים שהם קריטיים להנהלת הארגון, כמו למשל בשינויים נדרשים (ומכאן שמם, 'סוכני השינוי'). אם 'סוכני השינוי' לא זוהו ולא נרקמה עימם מערכת יחסים תומכת, נאלצים מנהלים להישען רק על דרכי התקשורת הפורמליות כדי לשכנע את הארגון להשתנות. התוצאה, בדרך כלל, היא כישלון!

אבי הראל: על כישורים מיון והכשרה לתפקידים על פי המקרא

המקרא אינו עוסק אמנם בפסיכולוגיה תעסוקתית בהיבט המודרני שלה, אולם הוא מדגיש בכמה מקומות כי גם בימי קדם, היה סף קבלה לתפקידים שונים תוך התחשבות בכישורי המועמדים. יתרה מזאת. חז"ל קבעו את הקריטריונים הבסיסיים לבחירת אנשי הרשות השופטת, ועל פיהם נפסק ונקבע בהלכה אודות אותם כישורים מחייבים ומקדמיים לאיוש תפקידי מפתח במערכת החוק והמשפט.

השיעור במורכבות של טולסטוי

לב טולסטוי, באפילוג ל'מלחמה ושלום', ממחיש מורכבות מהי, תוך שהוא משתמש בדבורה ובמטרת קיומה. אנשים שונים – עם זוויות ראיה שונות – מגדירים מטרות שונות לקיומה של הדבורה. אבל, האמת היא, שככל שהשכל האנושי יגביה בגלותו את המטרות הללו, כן יתברר לו ביתר שאת, שהמטרה הסופית היא למעלה מהשגתו…

האם התגלתה נקודת המפנה בהתפשטותם של רעיונות?

יצירת שינוי כרוכה במאמצים סיזיפיים, שלא תמיד צולחים… מתי ניתן לומר על שינוי שעבר על משוכת המסה הקריטית של התבססות, והוכתר בהצלחה? מדענים גילו שיש נקודת מפנה שלאחריה תהליכי השינוי כבר מאיצים לבדם. היבט חשוב של הממצאים הוא ששיעור בעלי דעה המחויבים – הנדרשים כדי להשפיע על ארגון – הינו כ- 10 אחוזים! המשמעות היא שעבודה עם סוכני שינוי, והגדלתם בהתמדה עד ל- 10% מהארגון, תביא למפנה!

אבי הראל: עיקרון אי הוודאות בתפיסה הבודהיסטית

למרות שהעיסוק ב-אי הוודאות נחשב בתרבות המערבית לחדשני, בתפיסה הבודהיסטית עיקרון שכזה קיים כבר מהמאה החמישית לפני הספירה. מיתוס הבריאה הבודהיסטי, והעיקרון שאין בנמצא גורם נצחי באדם (נשמה), מביאות בהכרח תמונת עולם ארעית, חסרת יציבות ודינאמית. כל התופעות בעולם הם חסרות מהות כיוון או מטרה, ולכן על האדם יקשה לתכנן את צעדיו במציאות שכזאת. הבודהיזם מטיל את כל כובד משקלו על התנהגותו המוסרית של האדם, שהוא אבן הבוחן היחידה היכולה לקדם את כלל האנושות להארה מחשבתית.

פנחס יחזקאלי: שלימות הניגודים של אופק בוכריס

השלם תמיד מורכב מניגודים, שכל חלק ממנו מסייע בהגדרת ההופכי שלו. גם אם ייטלו מבוכריס את דרגותיו ויכלאוהו, יישאר תמיד הפן האחר של לוחם אמיץ ומוערך, או בכדבריו של גרשון הכהן, שעולמו נטוע בתנ"ך: מעשה אוריה החיתי ראוי לבוז, אבל בהקשר הלאומי, דוד המלך נשאר מלך גם אחרי פרשת בת שבע, ועד היום אנחנו מפזזים ושרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". אנשים חכמים אמורים ללמוד לחיות עם הניגודים הללו!

למה הרפורמה המשטרתית הנכונה היא לא לעשות כלום…

אם משטרת ישראל תהפוך למשטרה פדרלית, היא תוחלף בהדרגה מחלק מהערים במשטרות עירוניות. תחום החקירות ירוכז במרחבים, והיא תתגבר משטרות בערים לפי הצורך, ותחזיק תחנות משטרה ביישובים שבהם הרשויות המקומיות לא תחפוצנה ליטול אחריות. כל זה ייצור ביקוש גדול לשוטרים ולמפקדים. רובם יעברו מארגון לארגון והפנסיה הצוברת איתם. מי שיישאר ללא עבודה הם רק אנשי ה'מנגנון', שממילא אם משטרת ישראל חפצת חיים עליה להיפטר מהם. אז איפה הבעיה?

אבי הראל: במה זכה יהושע להחליף את משה בהנהגת העם?

משה חשב לתומו כי לאחר לכתו בניו ירשו אותו בהנהגת העם. אולם מה רבה הייתה הפתעתו כי אדם משבט אחר נבחר למשרה הרמה. בכך מאותת המקרא, כי הנהגת העם אינה מטבע העובר לסוחר, ומי שניבחר הוא מי שהוכיח בכל תקופות חייו את התמדתו, מוסריותו וכישוריו הרוחניים והצבאיים כאחד…

אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי

משה בתחילת דרכו שילב באופן מושכל בין הענווה האישית שלו לבין קנאות דתית מתונה. ככול שעברו השנים, ולאחר כמעט ארבעים שנות נדודים ומשברים שהעמידו את הנהגתו במבחן, פעם אחר פעם, משה נשחק וכורע תחת העומס. קנאתו נעלמת ונאלמת, ורק גורמים חיצוניים יכולים להציל את המצב מקריסה…