מגה-פיגוע בהתארגנות עצמית

גל ההצתות ששוטף אותנו בימים אלה של סוף נובמבר 2016, יצר, מול עינינו הנדהמות, המחשה מפחידה – אך רבת הוד – של תורת הכאוס: בלי יד מכוונת ובלי תכנון אסטרטגי נוצר לו מעצמו מגה-פיגוע יוצא דופן: פרפר קטן שקשק בכנפי האש שלו, וגרם לבערה רבתי. בהתחלה היה זה, מן הסתם, צירוף מקרים של אש ועוד אש ועוד אש – במתכוון או בשוגג – שיצרו מסה קריטית של התהוות. מרגע שההתהוות זוהתה, ולובתה על ידי הרשתות החברתיות, נוצר גל של מציתים. זו העוצמה המדהימה של כוח ההתארגנות העצמית. מעין שד, שמרגע שהוא יוצא מן הבקבוק, הוא בלתי ניתן לעצירה…

הרוח שינתה את כיוונה…

למי שטרם הבין, דונלד טראמפ הוא רק עוד מרכיב חשוב בשרשרת תהליכים שתצבע את העולם הפוליטי המערבי בצבעים אחרים מאלה שהורגלנו אליהם בעשרות השנים האחרונות. כל מערכת בחירות במדינה באירופה המערבית תביא בעשור הקרוב להתחזקות הדרגתית של הימין. תוך מספר שנים תיווצר, מן הסתם, מציאות פוליטית שונה במדינות כמו צרפת, הולנד אוסטריה ואחרות. זה איננו הפשיזם של תחילת המאה העשרים – כי ההיסטוריה איננה חוזרת בדיוק לאותו מקום – אבל זה ימין שנחוש להסיר את השיתוק שאחז בממסדים הדמוקרטיים מול הסכנות שמאיימות לכלותם. אם תהיינה מפלגות מהסוג ה'ישן' שתצלחנה להיאחז בשלטון, הן תיאלצנה מן הסתם לאמץ את אותם צעדים בדיוק. 'הרוח שינתה את כיוונה': פחות חירויות והרבה יותר סדר… לשם אנחנו הולכים!

אלעד רזניק: למה האמריקנים צריכים אלקטורים?

הבחירות האחרונות בארצות הברית הציפו שוב את סוגיית שיטת הבחירות האמריקנית, ורבים שאלו את השאלה המתבקשת, מדוע הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור הבוחרים, אלא על ידי חבר האלקטורים (Electoral College)? לשם מה הם זקוקים להם בכלל? מדוע רוב של אזרחים התומכים במועמד אינו מספיק על מנת להכריע את הבחירות?

רועי צזנה: טראמפ ועתיד המערכת הפוליטית

בחירתו של דונלד טראמפ מסמלת על השינוי שחייב להתחולל במערכות המדיניות מסביב לעולם. הציבור מבין שהוא מנותק ממוקדי הכוח הממשיים, ושנבחרי הציבור אינם מייצגים אותו כהלכה. השקיפות הגוברת חושפת את המנהיגים המושחתים ומספקת ראיות מוחשיות – באמצעות ויקיליקס – לדעותיהם האמיתיות של אנשי השלטון, ולמתחולל מאחורי הקלעים. ולצד כל זאת, אזרחי המערב חשים על בשרם את התמורות הכלכליות: את האבטלה הנגרמת בשל הטכנולוגיה, וצפויה רק להמשיך ולהתרחב; את חוסר הביטחון התעסוקתי; ואת אי-השוויון הגדל, שמספק כוח גדול עוד יותר לאנשי ההון והשלטון.

גרשון הכהן: מה בין שגשוג אוסטרליה לניצחון טראמפ

מזמן הכרזתי מאבק כנגד בית היוצר למנהיגות מפס הייצור האליטיסטי של אוניברסיטת הרווארד ומכון מנדל. גם בעניין זה ביטא ניצחון טראמפ את סלידת העם ממודל המצוינות של בתי ספר מתנשאים אלה, המייצגים מצוינות מלוקקת, מחורטטת ומלוטשת היטב. זה מקור החרדה האוחזת באליטה המשכילה, הנאורה והמבוססת, במודע ובתת מודע, לנוכח ניצחון מחנה טראמפ. ובכן, בשעת תפנית זו, העולם נפתח למאבק מחודש, הכול פתוח, לטוב ולרע. בהתהוות מחודשת זו, ינצחו אלה שיונהגו על ידי מנהיגים בעלי כוח מאבק, תעוזה ואמונה. הם כנראה לא יבואו מבתי הגידול האליטיסטיים!

פנחס יחזקאלי: האוליגרכיה של התקשורת הממוסדת

הסתאבות התקשורת היא חלק מהסתאבות הדמוקרטיה המודרנית, שכולנו עדים לה היום. התקשורת כיום מהיא מוקד של דיס אינפורמציה, שמונע על ידי גורמים אינטרסנטים. את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן אזרחים בקריאה ביקורתית.
אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שעליהם היא מטיפה לנו עליהן!

אבי הראל: יוסף בן מתתיהו והשוד בעמק יזרעאל

התנהגותו של יוסף בן מתתיהו החשידה אותו בעיני רבים כמשתף פעולה, או אף כבוגד בבני עמו. ניתן ללמוד על הלך רוח זה מאופן טיפולו במקרה השוד שביצעו צעירים יהודים בני הכפר דברת, בצפון עמק יזרעאל, סמוך להר התבור. הם שדדו רכוש רב משיירה של אחד השרים החשובים של המלך אגריפס השני, שכיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם…

יורם אטינגר: משה רבנו, עשרת הדברות והקשר הייחודי עם ארצות הברית

ארה"ב מקיימת הפרדה בין דת למדינה, אך לא בין דת לחברה. השימוש במשה רבנו ובדמויות תנ"כיות נוספות כאב-טיפוס פוליטי נפוץ בארה"ב: משה רבנו ולוחות הברית היו תמיד חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית. הם מייצגים את המסד הקבוע של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב, החשוב יותר משקולים גיאו-פוליטיים משתנים, ומעניק רוח גבית לשיתוף פעולה חסר-תקדים בין שתי המדינות…

פנחס יחזקאלי: טבח כפר קאסם – סוף סוף מתנצלים!

טבח כפר קאסם: איך יכולים המשטרה ומשמר הגבול, שאינם מכירים באחריותם לטבח מוכח; אינם מתנצלים ואינם מעמידים משמר כבוד ליד האנדרטה ביום הזיכרון, לדרוש מהנהגת הצבור הערבי לקבל אחריות על אירועי תשפ"א ועל האלימות במגזר?

אבי הראל: דמוגרפיה גלילית מימי אשור ועד בית חשמונאי

המחקר ההיסטורי לא הגיע לדעה אחידה ומגובשת אודות שאלת מוצאם האתני של יהודי הגליל. אין חולק על אופייה העברי או הישראלי של אוכלוסייה זו בתקופת המלוכה עד הכיבוש האשורי. אז, הוגלו חלק מהיהודים. אולם ההיקף האמיתי של הגלות זו אינו ברור וגם האם במקום היהודים שהוגלו הובאו לגליל מתיישבים אשורים. בימי מרד החשמונאים, היה בגליל ישוב יהודי קטן שנזקק לעזרה. ככול הנראה, כאשר בית חשמונאי השתלטו על הגליל הם כפו גיור על תושביו…