האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פרשת הילריון קפוצ'י הייתה מקרה ייחודי של איש דת בכיר, שהיה מעורב פיזית בסיוע אקטיבי לטרור בישראל. קפוצ'י, הינו דוגמה לכך, שגם אנשי כמורה ודת, יכולים להיות שליחי חבלה של ארגוני הטרור. העובדה כי קפוצ'י שוחרר מוקדם ממאסרו, תוך הבטחה רמת דרג מצד האפיפיור והוותיקן שהוא לא יעסוק יותר בנעשה באזורינו, התבררה אף היא כעורבא פרח, עובדה שיש לקחת אותה בחשבון בכל שחרור של אדם בדמותו.
הפרסום של יו"ר וועדת המודיעין האמריקנית, ביום חמישי ה- 23 למרץ, על ציתות לצוות המעבר של ממשל טראמפ, מצביע על הסיבה לכשלון התכנית לטרפד את החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם. התכנית הישראלית הייתה חשופה לפני ברק אובמה לפחות 55 ימים לפני מועד ההצבעה המצרית, והממשל הצליח למנף את הזמן ולעצור את התכנית הישראלית!
כמו האמריקנים אחרי מלחמת יום כיפור, הרוסים היום הם הכוח הגמוני היחיד, שיכול לדבר עם כל השחקנים שמביאים כוחות לחזית: עם התורכים, עם האיראנים, עם הסורים, עם ישראל ועם הלבנונים, זה הרבה, וזוהי הזדמנות, ואולי הם יכולים לעזור להביא יציבות…
עכשיו זה הזמן, שבו חייבים האמריקאים להתגבר על הטעויות שעשה הממשל הקודם, בשנים 2012 ו- 2013. זוהי אולי ההזדמנות האחרונה להתחיל בבניית גורם מייצב, בדמותו של כוח כורדי-ערבי בצפון מזרח סוריה. האינטרסים של הצדדים חופפים, ומשא ומתן שינוהל בשקיפות שבו כל הקלפים ברורים ונמצאים על השולחן יכול להביא לנקודת הסיום הרצויה.
האירוניה בפרשת דברי הרב לוינשטיין היא, שדווקא שהתפיסה של הרב מכינת עלי, המקדשת את השירות הצבאי, גרמה לכך שבני הציונות הדתית ייקחו חלק פעיל ביותר בשירות זה. תובנה זו לא נעצרה שם כמובן וגם בנות המגזר ספגו את תפיסת עולם זו, ובשל כך החלו להתגייס במספרים גדולים והולכים…
הדיון הנוכחי על האופציות האמריקאיות בוושינגטון לא עוסק בשאלת הכניסה ללחימה, אלא באופן היציאה מהשטח תחת הנחת יסוד אחת : ארה"ב לא רוצה נוכחות אמריקאית לזמן ארוך על הקרקע בצפון סוריה.
הדמוקרטים ניסו משלב מאוד מוקדם בקמפיין הבחירות האמריקני האחרון לנשיאות, לטעון שלמועמד, דונלד טראמפ, יש קשרים עסקיים ברוסיה. האם יכול להיות שהנשיא אובאמה השתמש בסמכויותיו וביכולות הסייבר המפותחות של אירגוני המודיעין האמריקאים, בשביל לייצר מצג שווא, שיאפשר לו לבקש צו האזנה?
תחת המטרייה הלגיטימית של המלחמה האסטרטגית בדאע"ש בחרה ארה"ב ביעדים לטווח קצר. אם לא ישתנו המטרות הגאו-אסטרטגיות האמריקאיות, יוביל הדבר להפסד נוסף של השפעה' בכלל השטח המשרתrע בין בגדד לים התיכון. ההשלכות של תוצאה זו על המדינות השונות באזור עלולות להיות הרות אסון.
קצת לא הגיוני, שלמרות המצב המאוד מסובך באזור, בוושינגטון יחגגו את "השלמת המשימה" לאחר ההפסד הצפוי של דאע"ש. הגורם העיקרי שישפיע על המרחב הסורי-עיראקי היא לא איראן. רוסיה תהיה הגורם הזה. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, כשברית המועצות הייתה בשיא כוחה במצרים, הנשיא נאצר סיפק להם השפעה אזורית, שנועדה לדחוק את רגלי האמריקאים מהאזור: מאלג'יריה דרך תימן ועד לסוריה ועיראק, בהתאם למדיניות הסובייטית. היום, עושה זאת איראן, ברצון…
רבים בממסד האירופי נשמו לרווחה כשמפלגת השלטון של מארק רוטה ניצחה את הבחירות בהולנד, אבל קולות הצהלה על כך שהימין הקיצוני נבלם, מטעים. המפץ הגדול בלתי נמנע… אירופה מצויה בתהליך חד כיווני שלא ניתן לעצרו.
