[בתמונה: חווה בפורטוגל. התמונה: גרשון הכהן]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה, בנושא השמדת חוות הבודדים בישראל על ידי המנגנון הביורוקרטי, באישור המנגנון המשפטי. למאמרים האחרים לחצו:

• גרשון הכהן: קשה להיות יהודי בחווה, במדינת ישראל;
• זהר ולבנונה דרומי: סיפורה של חוות שמשון.

*  *  *

מוסף הארץ (10.5.2019) הביא את סיפורן של משפחות ישראליות שהקימו חוות חקלאיות בפורטוגל, אחר שנואשו לממש חלומם זה בישראל.

לקשיי הקיום של חוות מרעה בלב השטח הפתוח, יש קשר סיבתי לשרפות הענק הפורצות מידי קיץ ביערות. רשות שמורות הטבע לגמרי מודעת לצורך בעידוד המרעה בחורש וביער, אך מתקשה למול רשויות התכנון ומנהל מקרקעי ישראל ביצירת מתכונת חוזית מוסכמת לקיום חוות מרעה בלב השטח הפתוח.

ביקרתי באוסטרליה בחוות הפזורות לאורך הכבישים. גם שם נדרשים להתמודד באיום השרפות בקיץ היבש. לפריסת החוות בלב המרחב הפתוח נועד שם תפקיד במניעת שרפות הענק. כל חוואי אחראי בחלקה הקטנה שלו, להגנת היער. נתאר למשל, כי ביער בן שמן היו פרוסות כמה חוות מרעה, הן בוודאי היו תורמות להגנת היער מפני שרפות.

[לכתבה המלאה באתר הארץ, לחצו כאן]

[מתוך אתר פורטוגל-לנד. חוות חקלאיות למכירה.... לאתר לחצו כאן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

פרוצדורה במקום מהות

משפחת יערן, בחווה החדשה שהקימו בפורטוגל היא אחת המשפחות המספרות למוסף הארץ את סיפורן. אני מכיר אישית את חוות יערן בהרי יהודה, ואף השתתפתי במאמץ לסייע לה במאבק לקיום החווה.

אבשי יערן בן קיבוץ, לוחם סיירת מטכ"ל ורעייתו בר, בחרו באורח חיים טבעי בחווה קטנה בלב החורש. במו ידיהם הקימו  חווה לגידול עזים, מחלבה קטנה ובית מגורים צנוע. רשויות התכנון של מדינת ישראל, יחד עם מנהל מקרקעי ישראל, נאבקו בחווה. ראו בה שילוב מאיים בלב היער של "מגורים תעשייה ומסחר". גם כשהובאה הסוגיה לבית המשפט, תמהו השופטים היכן מוצאים כאן תעשייה ומסחר? את המחלבה הקטנה בחרו הפקידים הממונים להציג כ"תעשייה" ואת הדלפק הקטן למכירת גבינות ראו כ"בית מסחר". "היינו אצבע בעיניים של הממסד" מתארת בר יערן לרועי צ'יקי ארד כתב הארץ, "זה היה פשוט טירוף. עבדנו קשה, אנשים עמדו בתור לגבינות שלנו והכל הלך לתשלום לעורכי הדין."

[להרחבת המושג: 'פרוצדורה במקום מהות', לחצו כאן]

.

מבחינת גורמי הממסד הישראלי, חוות בודדים הן תקדים מסוכן לתכנון המרחב המחוזי והארצי. בין צורות ההתיישבות החקלאיות שהוקמו בארץ במאה השנים האחרונות: קיבוץ או מושב, לא הותירו מקום לצורה נוספת כחוות בודדים. קושי נוסף התהווה מתכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, שהגדירה בקנאות שטחים פתוחים בהם יערות וחורש כמרחבים שאין לקיים בהם כל פיתוח. זה מה שמסביר את ריבוי החוות דווקא ביהודה ושומרון, שם נמצא למבקשי חוות הבודדים,  מפלט מן הקיבעון התכנוני של מדינת ישראל. בתנאיי  הגמישות היחסית שעדין מתקיימים ביו"ש ובבקעת הירדן, נוצר פתח לצורות התיישבות חדשות מחוץ לגדרות היישובים הפרווריים. בהיבט זה, החלת החוק הישראלי על שטחי ההתיישבות היהודית ביו"ש עלולה להטיל גם על פיתוח ההתיישבות ביו"ש את  אילוצי הקיבעון הממסדי הישראלי.

[בתמונה: חווה בפורטוגל. התמונה: גרשון הכהן]

למול הקיר המדינתי הביורוקרטי, נוהגים בשנים האחרונות להאשים את מערכת המשפט ובמיוחד את בית המשפט העליון. דווקא בסוגיה הזו,  הפקידות הממשלתית היא האחראית העיקרית להצבת המכשולים ואילו בית המשפט הוא במרבית המקרים כתובת קשובה למצוקת החוואים. ראוי בהקשר זה לעיון פסק הדין עע"מ 6944/11 בבית המשפט העליון בערעור הנוגע לחוות שי זלצר בהר איתן בסמוך לסטף.

.

רשויות התכנון ומנהל מקרקעי ישראל הן אלה שערערו לבית המשפט העליון בעניין חוות זלצר שהוקמה בהסכמתם ב-1974.  במהלך הדיונים, השופטים הפצירו ברשויות למצוא פתרון מוסכם וכך נימקו "המקרה שלפנינו הוא מקרה פתולוגי נסיבותיו ייחודיות ומיוחדות. לא מדובר בפרחח שעלה על קרקע והשתלט באופן בלתי חוקי... פעילותו תורמת לשימור היער..." אבל הפקידים התעקשו שלא להתגמש  וגורלה של חוות זלצר נחרץ לנטישה.

הדיון בבית המשפט לא נסב על בירור הראיות אלא על פירוש החוק בהתייחס למידת ההפרה של חוות מרעה לקיומו של שטח שהוגדר בתכנית המתאר הארצית כשטח פתוח. התעקשות הפקידים שלא להתגמש, עמדה להבנת בית המשפט בהתאמה לחוק, ומשום כך לא פסקו בסופו של דבר להגנת החווה.

[בתמונה: חווה בפורטוגל. התמונה: גרשון הכהן]

היו מקרים תקדימיים בבית המשפט העליון, בהתגלות מתח בין החוק ובין חוש הצדק של השופט, כאשר השופט מישאל חישין בחר בשיקול דעת נועז, ללכת עם צו הצדק. כך גם פסק שופט בית משפט השלום בנצרת, ג'ורג' אזולאי, בדחיית עתירת המדינה נגד תושבי היישוב נמרוד, (בו אני מתגורר) שהואשמו ב"בנייה בלתי חוקית". השופט אזולאי זיכה את המתיישבים בטענת הגנה מן הצדק. אלא שבעניין חוות זלצר, למרות רגישותם, הנאצלת בחרו השופטים, שלא לחולל תקדים בפסיקתם.

המפתח לפתרון גם בחוות יערן, היה מצוי בידי הפקידים אך הם בחרו כדרכם, להימנע מתקדים. בגל השרפות האחרון טמונה אולי תקווה לחשיבה  מחודשת.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרוצדורה במקום מהות..., ייצור ידע, 24/7/14.
• גרשון הכהן (2021), קשה להיות יהודי בחווה, במדינת ישראל, ייצור ידע, 4/12/21.