אמציה חן: תקרית האמבולנס ליד אביבים – הערה לסדר

מן הראוי להסביר לרא"ל כוכבי, כי תחקיר מעמיק, אפילו יהיה חודר "עד לא ידע", בטל בשישים. אם סיבות האירוע לא אותרו, ואחר כך הוגדרו והופקו כלקחים. אם כך יעשה כוכבי. יצוצו לנגד עיניו עשרות תחקירים שבאו בעקבות הפרות משמעת חמורות, באותה גזרה, באותם צירי תנועה, ומול אותו אויב. זאת, בדומה לכאלה, שהשתקפו – ומן הסתם ישתקפו בעתיד – בזירות המרכז והדרום…

עמר דנק: ירידת התמיכה של הציבור במערב בדמוקרטיה

מדברים לא מעט על כך שיש דעיכה בדמוקרטיה בעולם. מדדי הדמוקרטיה העולמיים מראים סימני דעיכה עקביים אחרי פריחתה של הדמוקרטיה בעולם. אחרי 'הבום הדמוקרטי' שחווה העולם אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, ופריחתה של הדמוקרטיה בעולם, יש כעת נסיגה…

אלי בר-און: מהו סוד ההצלחה הצבאית והמדינית האיראנית?

איראן היא מדינה ענייה במושגים מערביים; זאת, בהתחשב בגודל המדינה והאוכלוסייה האיראניים ובמשאבים הנדרשים לתחזוקתם. בנוסף, איראן מצויה במצב רב השנים בו מוטלות עליה – כמדינה יוזמת ותומכת טרור חיצוני ופנימי – סנקציות כלכליות חריפות ואמברגו (איסור) על מכירת נשק… אבל למרות כל זאת, אין מחלוקת על כך שאיראן כעת היא המנצחת הגדולה במזרח התיכון. מסתבר שמה שלא הורג – מחשל!

אלי בר און: כדי לשרוד, גם צה"ל יהיה חייב להצטייד בתותחי לייזר רב עוצמה

יש לדעת ולהפנים כי בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מלחמות בהם משגרים לכיוון מטרות פגזים רבים, שרק מעטים מאוד מהם פוגעים. בעתיד יש להניח כי כל רקטה או פגז שלא ייורטו יפגעו במטרה שתוכננו להשמידה; ופגיעתם במטרה תהיה קטלנית והרסנית. לכן, המשימה החשובה ביותר שלנו במלחמה היא להגן על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הגדולים שלנו, ועל המתקנים החיוניים; לרבות על בסיסי הצבא החשובים.

גרשון הכהן: תום עידן ההסדרים…

רבים שאלוני בעקבות מאמרי הקודם, המערכה התורכית נגד האוטונומיה הכורדית – מבט אסטרטגי, איזה לקח ניתן ללמוד מהאירוע הזה. אציע שלושה לקחים עיקריים: חובה להכיר ולהטמיע את תום עידן ההגמוניה האמריקנית ומשמעותו; צריכים להעז לצאת ולפעול מגבולות הוילה בג'ונגל.
וחובה להשתחרר מדיבורי הסרק על מוסר ביחסים בינלאומיים!

פנחס יחזקאלי: הכל על 'הרתעה' באתר ייצור ידע

המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שלישי – מהלכה (לאי) מעשה

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שני

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק ראשון

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.

פנחס יחזקאלי: 'לשרוף את הגשרים'. כשאין עוד דרך חזרה

לאחרונה נאמר הרבה על מערכת 'שלטון החוק' שלנו שהיא 'שרפה את גשריה' ביחסיה עם עמה. המושג הזה (burning your bridges), הוא אחד המושגים המרתקים בהליכי קבלת החלטות  – שרלוונטי לחיינו האישיים, כמו גם הארגוניים והמדיניים. הוא מוגדר כיצירת מצב בלתי הפיך; שמצמצם מאוד את מגוון אפשרויות הפעולה שלנו, כך שאין בו יותר אפשרויות בחירה; ואין ממנו דרך חזרה. מקור הביטוי בנוהג הרומי להרוס גשרים בגבו של האויב כדי למנוע ממנו לברוח ולכפות עליו הכרעה…