מורכבות בביטחון לאומי

ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב, כי בסופו של תהליך – לעיתים גם ממושך מידי; לעיתים רק אחרי תשלום מחירים כלכליים ואנושיים כבדים ומיותרים – האמת תנצח תמיד. אז מדוע להוליך שולל את המחליטים או את הציבור או את עצמנו?

פרשת הצוללות עוסקת בהחלפה של ציוד שמגיע לסוף ימי חייו!
האם נעשו בפרשה הזאת דברים לא סבירים על ידי ראש הממשלה נתניהו? אין לי מושג. ההתנהלות של נתניהו, בעיקר סביב ההסכמה הישראלית למכירת צוללות גרמניות למצרים; והצורה שבה זה נעשה מחייבות תשובות. אז איך הגענו למצב, שבו רוב הציבור בטוח שמדובר ברכש של צוללות שלא צריך והצבא לא רוצה?

אם כמורה הגדרתי כמטרה, לחנך את בני ביעוד מוגדר, להיות רופא; בחינת ההישג לפעולתי כמחנך נתונה למבחן תוצאה חד משמעי. באופן הגדרת המטרה נקבע הקריטריון להצלחה או לכישלון. אם לעומת זאת הגדרתי כמטרה לחינוך בני שימצא בעתיד את מקומו המתאים לו כאדם תורם לחברה, מדידת ההישג ומבחן התוצאה דורשים שיפוט מורכב. כך גם בניהול המלחמה…

במזרח התיכון הסכמים טובים רק ליום שנחתמו והם יופרו ביום שהאינטרס ישתנה; הם גם משמשים את הצד הערבי כאמצעי לחץ מתמיד כלפי ישראל. כל מצב שאינו לרוחם גורר מצידם הערכה מחדש של ההסכמים; בעוד אנחנו מעולם לא עושים זאת כלפיהם…

מאז 1967 הביא שלטון ישראל ברמת הגולן להצרת צעדי רוסיה, סוריה, איראן, תורכיה, חיזבאללה, דאעש וצפון קוריאה בזירה הסורית; לשדרוג כוח ההרתעה הישראלי; הוא שיפר את ביטחון המשטר ההאשמי וכל המשטרים הערבים הפרו-אמריקאים; ומכאן, להרחבה חסרת-תקדים של שיתוף פעולה בינם לבין ישראל…

ככה, אפשר לסגור את הצבא. מי שחושב שהצבא מסוגל לנצח מלחמות בצורה כזו, יש לי חד קרן למכור לו!

"האויבים שלנו בונים כוח לתקוף לתוך שטחנו. גם אם נופתע, וגם אם לא – יהיו לאויב הצלחות; שהרי, קו המגע לעולם ייפרץ" יש מי שחושב שתהיה בידינו אפשרות בחירה אם לתמרן ולתקוף קרקעית לעבר שטח האויב; או להמטיר אש מדויקת משטחנו. עלינו להפנים כי הצלחות האויב ידחקו בנו לתקוף לשטח האויב, וכשנתקוף – נילחם בשטח בנוי…

הפגישה הייתה קורקטית והתנהלה ללא דופי: בחדר ישיבות עם שולחן פורמייקה ארוך, כדת וכדין. אפילו הגישו בורקס או וופלים מצופים. אנחנו דיברנו. אנשי המנהלת לא אמרו דבר, רק חייכו חיוך דק, מסוג החיוכים שמחייך שופט תעבורה לשמע טיעוני הנאשם. חייכו ולא אמרו דבר…

ניתוח ההתפתחויות במאבק צה"ל כנגד סוריה וכנגד פעילות הטרור שהופעלה משטחה – בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים ועד לפריצתה ביוני 1967 – יכול ללמד על הפער המתקיים בין הגדרת מטרה והיכולת להשיג אותה בפעולה צבאית בהקשרה הטקטי, לבין הגדרת מטרה והיכולת לשלוט בהשגתה בהקשרה האסטרטגי…

המעצמות – וגם מספר מדינות שעדיין אינן מעצמות – משקיעות בשנים האחרונות מיליארדים בפיתוח ובהצטיידות בדור חדש של טילים משוכללים. המדובר בטילים שמוגדרים בקטגוריה חדשה כפי שמצהיר על כך מעת לעת ולדימיר פוטין נשיא רוסיה: "טילים שאינם ניתנים ניתנים ליירוט"…