האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בימים אלה אנו עדים לכך, שצה״ל אינו אוכף את הפקודות וההנחיות של משרד הבריאות בחלק מהיחידות, כחודש לאחר פרוץ מגפת הקורונה. חוסר המשמעת בצבא הוא אחד המרכיבים החמורים בתרבות הארגונית של צה״ל. אי וידוא של ביצוע פקודות; וחוסר בקרה ומעקב בצה״ל מתקיימים כבר שנים רבות. אם כך יתנהל הצבא במלחמה, אנה אנו באים…
תודעת החירום שלתוכה נכנסנו במשבר הקורונה, יוצרת הזדמנות מחודשת להסתכלות אמיצה על המציאות ולתעדוף נכון של סדרי עדיפויות!
עד שהופיעה מגפת הקורונה, עד שנבלמה באחת תנופת השוק הגלובלי, תושבי הערים הגדולות לא הרגישו תלות קיומית בחקלאים המקומיים. אדם עירוני, במטרופולין התל-אביבי, חדל לגלות עניין בגורל חקלאי הארץ, תשומת ליבו מוקדה להשוואת מחירים לברלין ופריז.
כשהתגלו, באופן רשמי, שני מקרי הקורונה הראשונים ברצועת עזה. חמאס הודיע שהם אותרו בכניסה לרצועה והוכנסו לבידוד לפני שבאו במגע עם אוכלוסיה נוספת, ובמחוזותינו נשמע אנחת רווחה. אבל התרחיש שבו ניתן יהיה למנוע הגעת הוירוס לרצועה הוא לא מציאותי…
בין ההיסטוריונים בישראל קיימות שתי אסכולות לשאלת המדיניות הבריטית כלפי הקמת מדינת ישראל: האסכולה האחת טוענת שבריטניה לא נטתה באופן מובהק לטובת אחד הצדדים במלחמה היהודית ערבית. האסכולה השנייה טוענת שהבריטים פעלו בשיטתיות באמצעות הפעלת מדינות ערב כשליח (proxy), לחיסול התנאים להקמת המדינה היהודית…
איך זה שבכול צרה המתרגשת בעולם – עדיין, במאה ה21 – היהודים הם הראשונים להיות מואשמים כגורמים לה?
מביש למדי שאלוף נותן את חתימתו למאמר; שהוא בסבירות רבה לא מצליח לקרוא, ובחיים לא יצליח להסביר. כשיועצות ארגוניות חסרות רקע כלשהו במקצוע הצבאי מכתיבות דרך לצבא, וכותבות מאמרים במשותף עם אלופים, זה נגמר תמיד בארונות קבורה וועדות חקירה…
כאשר העדר חסר כל שיקול דעת וחשיבה עצמאית, נוהר כסומא בארובה אחר "שבתאות" מודרנית, אנו מגיעים למצב שעיר שלמה כמו בני-ברק צריכה להיכנס להסגר, ותושבי שכונות קרובות נמלטים למחוזות שפויים יותר, ומי שהוביל את התופעה אינו אלא שר הממונה על בריאותם, פשוט בלתי נתפס…
מאחר והעולם הדמוקרטי שלנו עדיין מעדיף את זכויות האדם על חיי האדם אזי צפויים לנו ימים קשים!
לצערנו, מערך הרפואה במדינת ישראל סבל מזה מספר עשורים מתת תקצוב; ומכאן, שנקודת הפתיחה להתמודדות במגפה הייתה קשה. יחד עם זאת בתהליכי קבלת החלטות והשלמת פערים נדרשים "תוך כדי תנועה". נכון להיום, שביב של תקווה מתעורר נוכח שליטה חלקית על מספר החולים, הנפטרים לצערנו, ומספר החולים קשה ומתוכם הזקוקים למכשירי הנשמה…
