האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המחלוקת הישראלית בסוגיית הריבונות מיטלטלת במתח, שבין כמיהה לגילום ריבונות מדינית ככוח שלטוני, שמעל למגבלות, בגילוי עצמאות גם למול התנגדויות מבית ומחוץ; לבין תפיסת הריבונות המצומצמת שהכפיפה קבלת החלטות של מדינה לחוק ולהסכמת המדינות האחרות…
רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) – שהטעו אנשים מבחוץ – הם הם שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית…
אין יותר מטרות ואין יותר היגיון. הנוהל הוא ההיגיון ולעזאזל הכל. הביורוקרטיה היא כמו סרטן ממאיר שהורגת סביבה הכל ורק היא תופחת ועולה וצומחת עד שהגוף הנושא אותה יקרוס; ורק אז, היא תקרוס יחד איתו!
דיקטטורות מקיימות בחירות כי זה גורם שמייצב את השלטון, ומקטין את סיכויי נפילתו של הדיקטטור. זה נכון גם לדיקטטורות בהן בבחירות אין אפשרות בחירה למעט בשליט. הבחירות מאפשרות לשלטון המרכזי ליישר את הדרגים הזוטרים של המפלגה עם מפלגת השלטון; ולעקוב אחרי יעילות עבודתם…
ההתקפה – שעלתה להיידריך בחייו בחייו ("מבצע אנטרופואיד") – לא התבצעה כיוון שהכביד ידו על הצ'כים. להיפך! הגולים הצ'כים ראו, בדאגה גוברת את הצלחת אמצעי הפיוס שלו; ואחת המטרות החשובות של החיסול הייתה להביא את המשטר לנקוט באמצעי נגד אכזריים, שישלהבו התנגדות רחבה יותר!
היום ברור כי הנגיף הזה פגע גם במוח הקולקטיבי שלנו; ובוודאות, שיתק גם את הראש של ההנהגה המדינית ביטחונית שלנו.
נכון שגם האויבים הקרובים והרחוקים משותקים, זו נחמת טיפשים קצרת טווח אבל גם זה משהו… נראה שבתקופה הקרובה, עד לחיסון של האוכלוסייה העולמית, תהליך שיתכן ויימשך כשנה+ עד שנתיים לא יהיה כאן כלום להוציא התמודדות עם הנגיף…
כל רעיונות ההיפרדות הם רעיונות של אלה שמבקשים להיות עם הפנים לאירופה. אני שמח שאני במזרח התיכון; ואני תופס זכויות אדם במושגים של המזרח התיכון; ולא במושגים של קריטריון אבסולוטי אחד כמו שזה נראה בארצות הברית, שהעיקר הוא זכות הבחירה…
הצהרת התמיכה המפתיעה של הרמטכ"ל נוכח ההתעלמות של שנים מאירועי והשלכות "ג'נין" כמשל, שניתן לראות בה גם ביקורת (עקיפה) על התנהלות בית המשפט הישראלי, מסמנת שינוי חשיבה מתבקש של מקבלי ההחלטות והמוסר בישראל…
בעיני רוחי אני רואה את שלל השחקנים המשחקים במדינת ישראל כמו במשחק ג'נגה. כמו במשחק, כולם מגלגלים אחריות להישרדות, משילות המדינה וביטחונה לאחרים…
כל מלחמות ההתשה הללו הופיעו אחרי מלחמות גדולות בה היו לישראל הישגים צבאיים בולטים, שיש המכנים אותם הכרעה, אלא שבסביבה האסטרטגית לא הושגה הכרעה, שכן הסכסוך בין ישראל לשכנותיה לא הסתיים, גם לא הוסדר…
