עמר דנק: למה קשה לסיים מלחמות? קוריאה

אחרי מלחמת העולם סיומן של מלחמות הפך להיות מורכב יותר, כיוון שיותר מלחמות מסתיימות בתיקו ולא הוכרעו. מלחמת קוריאה משקפת את תחילת המגמה הזאת. 124,000 מתוכם 9,000 אמריקאים נהרגו מהרגע שבו הדבר היחיד שהצדדים התווכחו עליו במו"מ היה האם לכפות על כל השבויים לחזור למדינות הקומוניסטיות (צפון קוריאה וסין) כדרישת הקומוניסטים או להתעקש על כך שהם יכולים לבחור כרצונם האם לחזור לארצם או להישאר בדרום…

אלעד רזניק: אינטלקטואליזם צה"לי מזויף!

הבעיה עם כל 'המילים הגדולות', של כותבי המאמרים הצה"ליים היא, שהן מאוד מאוד לא ברורות והקורא הממוצע פשוט מאמץ אותן בשביל להישמע חכם אבל לא בעצם יורד לסוף דעתו של הכותב. זה מייצר עדר של זומבים (ראו תמונה משמאל) שמדלקם דקלומים בלינגו שהוא לא מבין ולא ממש מבין מה הקשר בין המילים הללו למה שקורה בשטח…

יעקב עמידרור: המהלומה כפרדיגמה קוגניטיבית של אפקטים

מאמר זה מהווה קלאסיקה, שלועגת להמשגת היתר הצה"לית, בתקופה שבה שגשג המכון לחקר תורת המערכה; ושגבה מצה"ל מחירים, הן במאבק המזוין עם הפלסטינים; והן במלחמת לבנון השנייה!

אלי בר און: שוב מבלבלים את המוח על ה- F-35…

להערכתי, מכירת מטוסי האף 35 לאיחוד האמירויות היא אינטרס ישראלי ברור. מהלך זה רק משפר את ביטחון ישראל. נראה כי הכתבים לא הכינו "שיעורי בית" ולכן הם מדברים בנושא שאותו אינם מבינים אותו לעומק; או שהם משרתים אינטרסים אחרים, ובוחרים "לא לדעת"!

דורון מצא: 10 תובנות על הסכם השלום עם בחריין

ההסכמים מבטאים לא פחות ולא יותר מאשר מהפיכה רבתי שעובר המזרח התיכון… הפוליטיקה האזורית אינה מבוססת עוד על תפיסת עולם מודרניסטית המושתתת על ערכים משותפים ותפיסות זהות משותפות, אלא על תפיסת עולם פוסט מודרנית המבוססת על פונקציונליזם ובמסגרתו חתירה ליציבות המושגת דרך שגשוג כלכלי…

פנחס יחזקאלי: המלחמה על כתובות הכביש בערי הדמוקרטים בארה"ב

תופעת "כתובות הכביש" – street mural היא אחת התופעות הסוציולוגיות המרתקות – אם תרצו גם האמנותיות ובטח – הפוליטיות בהפגנות בארצות הברית.

גדעון שניר: אחוות מתוסכלים

תמוה שהביקורת הזו על נתניהו מגיעה דווקא מאלה החפצים מעזיבתו. אם ייזכר כראש הממשלה השלישי שהביא שלום על ישראל – ובצדק (!), תוכל נשמתו המיוסרת להירגע; ואף ליזום נבצרות, להיפרד בשקט מהזירה הפוליטית, עם הילה מעל ראשו. זה הרי רצונם של מתנגדיו. לא?

פנחס יחזקאלי: ביטחון הפנים, הסיפור הישראלי: הרצאה בשני חלקים

ביטחון הפנים נתפס בעינינו כנספח שולי לבעיה העיקרית: ביטחון הגבולות; אבל, זוהי אשליה: 80%-90% ממדינות העולם לא ניצבות בפני כל איום חיצוני ממשי; אולם, הן מתמודדות עם איומי פנים רבים! ביטחון הפנים הפך לתחום העיסוק הביטחוני החשוב ביותר עבורנו; הן בגלל העובדה שהמלחמה הבאה תפגע בעיקר בעורף הישראלי; והן בשל פגעי הטבע והאסונות האקולוגיים המאיימים עלינו…

פנחס יחזקאלי: ביטחון הפנים באתר 'ייצור ידע'

תחום 'ביטחון הפנים' מקיף את כל מה שקשור בביטחון הנפש והרכוש של האוכלוסייה האזרחית בגבולותיה של המדינה, במהלך פעולות של גורמים עוינים ו/או אסונות טבע. זוהי רשימה פתוחה, שמתעדכנת כל העת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית ביטחון הפנים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אלעד רזניק: המשמעויות ארוכות הטווח של הסכמי השלום החדשים במזרח התיכון

התכנית כמו שרואה כל מי שיש לו זוג עיניים, ומצליח להתרומם קצת, היא להשתמש ב- EWP להעברת אנרגיה מהמפרציות, לחופה המערבי של ערב הסעודית. משם בעזרת צינור חדש שייבנה לצנרת הקיימת של קצא"א ומשם דרך ה- East-Med החדש שייבנה היישר ללב הבלקאן (מישהו זוכר את ההסכמים עם סרביה וקוסבו?)…