האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במאמר קודם, ראינו כיצד הוצגה לנו פרשת הצוללות כאירוע חדש ייחודי, ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה, שבו אישרו לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שדרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה, בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות… במאמר זה אנסה לבחון את השאלה כיצד.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 42 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
הזורע רוח קוצר סופה… משך שנים מזהירים מומחים כי הסתמכות על 'מרכז עצבים' אחד – המרכז את מירב העוצמה בידיו – מסוכנת לישראל. עתה, במאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית, התרחיש הזה מתממש במלוא עוצמתו!
כשזה מגיע לאסטרטגיה, אמ״ן מחקר הוכיח פעמים אין ספור, שהוא כמו כדור בדולח שבור. ראוי שחטיבת המחקר תעסוק פחות בכך, ויותר במודיעין טקטי ובניתוחו. לטעמי, הסיכוי למלחמה כוללת בשנתיים הבאות אינו שונה מהסיכוי שהיה לכך בסוף כהונתה של הממשלה הקודמת. כבר שנתיים הולך חיזבאללה על הסף, מצב שעלול לגלוש למספר ימי קרב, עם הסיכון שתמיד קיים, להידרדר למלחמה כוללת.
אחד הסמלים המוכרים של תנועת המחאה הוא האגרוף המונף. זהו סמל וותיק שהמחאה השאילה לצרכיה. בסמל זה נעשה, לאורך השנים, שימוש מגוון, כסמל לסולידריות, לתמיכה, להצדעה, להבעת אחדות, להדגשת עוצמה, להתנגדות ולמאבק. בעידן המודרני, מזוהה האגרוף המונף בעיקר עם תנועות שמאל ועם תנועות של קבוצות מיעוט, אולם גם עם תנועות ימניות ופשיסטיות שעושות בו שימוש.
הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.
היה זה ברוך קימרלינג שנתן לאליטה המייסדת של ישראל את שמה – אחוס"לים: אשכנזים, חילוניים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים-ציוניים ומזרחיים, שעברו את כור ההיתוך, קיבלו את התרבות האחוס"לית על עצמם (כמו הורי וכמוני) ו'השתכנזו'. מאז תחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, הם נטמעו כ'חיילים' באליטת ההון השולטת עדיין בישראל, אולם הורחקו מעמדות ההנהגה שלה.
צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.
הבעיה המוטלת בשעה זו לפתחם של הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, היא חסרת תקדים, ולכן אין לה פתרונות מדף • השאלה העיקרית היא לאו דווקא הכשירות – אלא ההשפעה על רוח הצבא • מחאת צוותי האוויר מטלטלת אותה באופן מעורר דאגה – אך הרמטכ"ל ושר הביטחון יכולים לאתגר הזה
פרשת הצוללות הוצגה לנו כאירוע חדש ייחודי, ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה, שבו אישרו לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שדרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה, בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות…
