האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
התגרות מכוונת של חייל רומאי בעולה רגל בימיו של הנציב קומנוס (48 לספירה) הציתה בירושלים מהומות דמים, בהם קפחו את חייהם עולי רגל רבים. כאז כן עתה, כל פעילות שאין בה רגישות ומחשבה – בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט – עלולה להביא להתלקחות דמים בהיקף נרחב…
נשיא הפיליפינים – שחש מאוים, צבאית וכלכלית ממדיניותה של סין בים סין הדרומי – פנה כרגיל לעזרה לבני הברית המסורתיים שלו, האמריקאים, והבין ש'האריה של אתמול הזדקן', וגם ברית שחושלה בדם לא תשרוד לנצח… חמש שנות המחאות האמריקניות – הריקות מתוכן – על תוקפנות סינית, הבהירו לו מה האופציות שבידיו. ב- 20 באוקטובר 2016, הודיע על נטישת הברית המסורתית עם האמריקאים, והתיישרות מלאה לימין ביג'ינג! זה מזכיר לכם סיטואציות דומות, כאן באזורנו?
אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?
ד"ר רועי צזנה הוזמן לקזחסטן כפרופסור אורח, כדי להעביר שם קורס על חקר העתיד. המאמר מתאר את התרשמותו מהמדינה המתעוררת הזו, שהציבה לעצמה יעד – להיות בשנת 2030, ברשימת חמישים המדינות המתקדמות בעולם – ופועלת במרץ רב להגשים אותו…
התבשרנו היום, כי השר ארדן מחבק יוזמה ישנה של משרד האוצר, ומאחד את מכלול הגופים העוסקים במניעה לגוף אחד, פעולה שתחסוך כפילויות בכוח אדם והוצאות שוטפות בסך 20 מיליון שקלים. אחרי 28 שנים של פעילות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול צפויה להתפרק ולהתאחד עם שני גופים נוספים – "עיר ללא אלימות" ו"מצילה". כך תיווצר רשות אחת, חדשה וגדולה, שתהיה כפופה למשרד לביטחון הפנים. השינוי הזה ינפק, מן הסתם, כותרות מאיימות לא מעטות בעתיד הקרוב על פגיעה קשה בציבור, במלחמה בסמים וכדומה, אבל האמת היא, שיש טעם רב בשילוב הזה, למרות שכדרכם של שינויים הוא יתקיים מהסיבות הלא נכונות… (אילוצי תקציב…).
האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות – וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים – בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.
המאבק לצמצום האלימות נגד נשים במשפחה זכה להצלחה יחסית במגזר היהודי. אבל, דומה שכל הפעולות שנעשות בו 'אינן עובדות' כשמדובר במגזר הערבי. מדוע? בתרבות המזרח, כבוד הוא עניין של חיים ומוות. יתרה מכך: הערבי לא יכבד את מי שאיננו מכבד את עצמו… היפוכו של הכבוד הוא הקלון (אלעאר). מכיוון שאין כבוד למשפחה ערבית שאינה שומרת על כבודה, היא אינה יכולה לתפקד בסביבתה כאשר אות של קלון דבוק עליה. על כן, היא תעשה כל דבר למחוק את החרפה. לכן, אין עונש שיכול להרתיע אדם "הגואל את כבוד משפחתו" וגם מוות של אדם אהוב עדיף בהרבה על היכולת לחיות עם הקלון. לחשיבותו של הכבוד באזורנו יש השלכות רבות משמעות גם על יחסי ישראל-ערב…
נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.
המומחים מומחים למה שקרה לא למה שיקרה. זה כולל גם אותי. להלן כמה מהקונספציות שהפכו בשנים האחרונות ל'מובן מאליו מקצועי' בקרב בכירי מערכות הביטחון. הציבור הישראלי מוזמן לדיון ביקורתי בקונספציות המוצעות לו, בהבנה כי לא המומחים יקבעו לו עד היכן הוא מוכן ללכת במאבקו על עתידו הלאומי בארץ אבותיו.
בשנת 70 לספירה, הכניע טיטוס את ירושלים והחריב את בית המקדש. התוצאה הקשה הזאת באה בהמשך ישיר לניצחון ההלכתי של בית שמאי על בית הלל, שסימן את הקץ לממשלה המתונה שהייתה אז בירושלים, והעבירה זמנית את ההגמוניה מבית הלל לקנאים, שנתמכו בית אנשי בית שמאי. הכאוס והחורבן אותם המיטו הקיצוניים על ירושלים ובית המקדש, החזירו להנהגת העם את אנשי בית הלל, בראשותו של רבן יוחנן בן זכאי…
