yehezkeally@gmail.com

הרעיון שיש אינטרס אחד מאחד למדינת ישראל וליהדות התפוצות תמיד היה אשליה: ניתן לומר בהכללה (ובבוטות), כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, וברגעי מבחן רבים, הופך הקשר הזה לחד צדדי: בעוד שמדינת ישראל מהווה תעודת ביטוח ליהדות התפוצות – וזה מקור הקשר המיוחד שלההם איתה – הרי שבאופן פרדוקסלי, כל אסון וערעור הביטחון הנגרם ליהדות התפוצות מהווה דווקא הזדמנות עבור מדינת ישראל, להגדלת העליה. זאת בנוסף לאינטרסים ואילוצים מדיניים, המונעים ממנה, פעמים רבות, להתייצב בגלוי לצד יהדות התפוצות. הפרדוקס הזה בלט כמובן, גם באירועי שרלוטסוויל… 

ככל שמדינה מפותחת יותר, פחות ופחות מאזרחיה נדרשים להשתמש בהגיון… הם כבר אינם צריכים לחשוב… רק להגיב לגירויים… הם מסתמכים על דפוסים קיימים מעברם כדי לפתור בעיות. זה נראה כמו פתרון שמחפש בעיה; ולא בעיה שמחפשת פתרון…

לעומת זאת, כאשר אני עובד במדינה מתפתחת, קל הרבה יותר לדון בבעיות עם האנשים שם, להפעיל הרבה שכל ישר ומחשבה יצירתית ולחפש פתרונות…

יחס העולם לסם הקנאביס שנוי במחלוקת ואינו יציב לאורך השנים, הן מבחינה חוקית והן חברתית. בעשור האחרון הצטרפו להולנד, הידועה במדיניותה הליברלית ביחס לשימוש בסמים בכלל ולקנאביס בפרט, מדינות נוספות ובניהן שוויץ, פורטוגל, ספרד, בלגיה גרמניה, ומדינות נוספות בארצות הברית…

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא…

תהילים קט"ז מבטא שיא של ייאוש וטלטלת נפש. יכול לזכות בתחרות שירי דיכאון… המצוקה האישית מתוארת בעושר דימויים, עד כדי גרוטסקה: "רבו משערות ראשי שונאיי חינם… אשר לא גזלתי אז אשיב." (פסוק ה'). המצוקה משתקפת גם באופן בו נתפס מצבו המדוכדך של המדוכא בעיניי המתבוננים בו מבחוץ: "ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל. ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר"…

כוח הנעה דתי אינו בהכרח טוטאלי. הוא פתוח לפירוש דינאמי ודווקא מתוכו יכול להימצא מקום מפגש לשיווי משקל משכך הסלמה.

בפרשת עקב מנסה משה לומר לעם ישראל כי ארץ היעד שלהם עדיפה על פני ארץ מצרים בגלל פוריותה. ברם לכאורה לארץ מצרים יש עדיפות ברורה על פני ארץ ישראל, בגלל האספקה הקבועה של מים מהנילוס. לדבריו של משה יש כאן לדעתי מימד עמוק יותר. היתרון של ארץ ישראל הוא איכותי. מי שדר בה חייב להתאמץ להשיג מים…

אמונים על 'שיטת החפיף' המאפיינת אותנו כל כך, עקרונות הדמוקרטיה לא מעניינים פה אף אחד. אף צד בישראל – לא מימין ולא משמאל – אינו מתעמק במהותה של דמוקרטיה משוכללת, וכשהוא נדרש למשהו מעקרונותיה, הוא משתמש בהם רק כשהם משרתים אותו. זה רע? לא בטוח! כדאי שנטמיע שהדמוקרטיה הישראלית חזקה הרבה יותר ממה שמשערים. אבל, זה בגלל הסיבות הלא נכונות… בגלל האופי הלאומי, שבמסגרתו אנו מוכנים בהחלט, שיסתמו לאנשים את הפה, אבל רק לאלה ששייכים ל'נבחרת היריבה'.

אז תהיה מלחמה בצפון קוריאה? לא בזמן הקרוב… בליל ה-10 באוגוסט 2017, הצהירה סין באופן רשמי – דרך ביטאון מפלגת השלטון הקומוניסטית בבייג'ינג – כי לא תאפשר תקיפה אמריקנית על צפון קוריאה, וכי תתייצב לצידה במידה ותותקף. פרשנים רבים נתנו בולטות דווקא לחלק הראשון הזה של הדברים, אבל, התעלמו מחלקו השני.

בסין מתבצע חיזוי בשיטור / שיטור מנבא, לא באמצעות רחפנים – כפי שתארתי במאמרי הקודם – אלא באמצעות מצלמות. וכאלו אינן חסרות. יותר מ- 176 מיליון מצלמות מפוזרות בכל רחבי סין, ורבות מהן מחוברות ישירות לאינטרנט או למאגרי מידע המנותחים על-ידי בינה מלאכותית בשירות הממשלה… 

התוצאות מרתקות ומפחידות באותו הזמן: מכיוון שחוקי הפרטיות בסין אינם חמורים כבמערב, ממשלת סין מרשה לעצמה להשתמש בכל המידע הזה לצרכיה.