האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כיהודי כמעט מתבולל הצליח קפקא לבטא את הממד המסתורי הבלתי ליניארי, בלתי ניתן לפירוש אנלוגי אנליטי הטמון ביסוד חכמת היהדות, במיוחד בתורת הנסתר. נקודת מבט זו על הדרך המומלצת לפירוש משלים, מבטיחה קריאות חדשות, בספר משלי. מכאן אפשר להתחיל לקרוא, לפרק ולהרכיב מחדש במסע לאין סוף תובנות חדשות…
לפניכם מקרה לימודי, הממחיש, עד כמה מנהיגות היא תופעה, המתהווה באופן טבעי בתוך קבוצות אנושיות. ההיררכיה הארגונית מפריעה להיווצרות מנהיגים טבעיים, אך לא תמיד מונעת אותה. כיוון שכך, השימוש במנהיגים טבעיים בארגונים הוא מיומנות רשתית, שכדאי למנהלים לסגל לעצמם…
בניגוד למה שנוטים לחשוב בדרך כלל, מנהיגות אינה מתגלמת רק באישיותו של מנהיג בודד, וההיסטוריה מלאה בניסיונות ליצור מנהיגות קולקטיבית. יחד עם זאת חובה להדגיש כי גם מודלים אלה כפופים למאבק העוצמה, שממשיך להתנהל באופן דינאמי, והם פועלים בדרך כלל בצורה טובה רק כאשר יחסי הכוחות ביניהם ברורים, ונשארים סטטיים לאורך זמן.
זהו השלישי בסדרת המאמרים שעוסקת ב'מנהיגות הרשתית': הוא מתמקד בתפקידיה העיקריים של 'המנהיגות הרשתית' בעולם דינאמי, המשתנה במהירות. תפקיד זה – בטבע ובארגונים – היה ונשאר אחד: להבטיח את הישרדותן של מערכות ואת שגשוגן!
זהו חלקו השני של המאמר, העוסק במה שמכונה, 'מנהיגות רשתית'. במאמר הקודם עסקנו בשאלה, למה צריך לעסוק, בנפרד, ב'מנהיגות רשתית'; ותיארנו את בעייתיות השימוש בכלים הקיימים בתורת הניהול. במאמר זה נסביר, 'מנהיגות רשתית' מהי; כיצד לאבחן אותה וכיצד לעשות בה שימוש.
זהו הפרק השלישי בסדרה 'הכל על מנהיגות'. הוא עוסק בהשלכות החמקמקות של מושג זה. בפרק זה נראה כי קיים פער רלוונטיות בין המידע על מנהיגות (ותחומים רבים נוספים בתורת הניהול) – המצוי בספרות ה'מקצועית' – לבין מה שמתרחש בפועל בארגונים…
ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.
את המתח בין השאיפה לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב-תרבותיים, מומלץ לתפוס כיתרון מבורך. במתח מתמיד זה – המתקיים בעם ישראל מאז היווצרו – מצוי גם ייחודו, כפי שהיטיב להסביר הרב יהודה ליאון אשכנזי- הידוע בכינוי הרב מניטו: "היהודים אוחזים בזהותם הייחודית ויחד עם זאת מלקטים את הזהויות של כל מקום ועוטים אותן על עצמן. הם בעת ובעונה אחת בני אדם לפי דרכו של אברהם ובני אדם לפי דרכן של צרפת, ליטא ומרוקו. כאשר הם מתקבצים לירושלים, הם מאחדים את כל הזהויות האנושיות, ומאחדים את האנושות כולה מחדש עלפי דרכו של אברהם."
פרשת וזאת הברכה מסדרת לנו פרומו לדיון הקרוב בחוק הגיוס – ההסכם בין שבט זבולון שעוסק במסחר, לפרנס את שבט יששכר, שאמור לשקוד וללמוד תורה. אז, הכריע הרמב"ם את הכף, ופסק באופן נחרץ נגד האפשרות, שמגזר אחד יהיה פטור מהחובות של כלל הציבור.
אין מחלוקת שבסיבוב האחרון – שלא יסתיים, מן הסתם, לעולם… – של מהומות החרדים בירושלים ניצחו החרדים בנוק אאוט. די לראות את כותרת ידיעות אחרונות למשל, מה- 18 בספטמבר 2017: "נרמסים מתחת לרגלי החוק", כשהתמונה הנלווית היא של "קלגס משטרתי" הרומס בסוסו את המפגינים"… רק שהכל רמאות. בעולם של מערכות מורכבות, הרומס והנרמס מחליפים לעתים תפקידים…
