גרשון הכהן: מלכוד מיכה גודמן

"הדרך היחידה לשמר את המצב הקיים היא לשנות אותו". למילים אלה – בהן סיכם גודמן את מאמרו – אני בוודאי מסכים. המחלוקת היא על מגמת השינוי. בניגוד להמלצות גודמן, עלינו לחתור להרחבת ההתיישבות הישראלית לקראת שלושה מיליון יהודים בכל מרחבי C, ביהודה בשומרון ובבקעת הירדן!

אלעד רזניק: לקראת תקיפה…

הולך וקרב רגע התקיפה… הבריטים קופצים לתוך העגלה האמריקנית, בהזדמנות – אולי האחרונה – להחליש את ולדימיר פוטין… היום לפנות בוקר תגברו הבריטים את כוחותיהם בבסיסם באקרוטירי שבקפריסין; ובמהלך היום יכונס הקבינט של ראש ההשלה הבריטית, תרזה מאי ויקבל החלטות בדבר סוריה…

כיתה גדולה – כיתה קטנה

מערכת החינוך הישראלית פועלת על פי ההלכה של הרמב"ם, שהורה כי אסור שמספר התלמידים בכיתה יעלה על ארבעים. במקומות שהכיתה מתקרבת לארבעים תלמידים, יש נטייה לחלק אותה לשתי כיתות של עשרים. משמע, לאופטימום המאפשר למידה אפקטיבית…

אלעד רזניק: למלחמה לא מביאים סמארטפון!

איך הגיע סמארטפון לפעולה מבצעית, בניגוד מוחלט לפקודות הצבא. מה עוד לא נאמר בסוגיה זו בעשור האחרון, מאז מלחמת לבנון השנייה? החייל שהביא את הסמארטפון לעמדה סיכן את עצמו ואת חבריו לכוח. הנחת העבודה של חיילי צה"ל חייבת להיות שבידי החמאס ישנם אמצעי איכון ואמצעי ירי והם מסוגלים לפגוע בחיילי צה"ל הנערכים על גדר המערכת!

פנחס יחזקאלי: שואה ומלחמה, מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השואה ומלחמת העולם השנייה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: תולדות מעונות הילדים בגטו טרזין

מעונות הילדים שהוקמו בגטו טרזין, שהיו ייחודיים בטיבם, ניסו לנתק את יושביהם מן החוויה הקשה של הגטו, ולבנות לילדים עולם ראוי משלהם. בעולם זה, ניסו המדריכים לצקת תוכן של ערכי מוסר וצדק כפי שנהוג היה קודם המלחמה. הייתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, היות ובתי הילדים לא היו חממה סגורה, והשפעת המאורעות בגטו חלחלה כל הזמן פנימה…

אסד פינת אובמה בטהרן…

השימוש המוגבל של אסד בסארין מעיד שהוא מצוי עדיין בידיו במשורה. זוהי העדות הטובה ביותר לכך, שההסכם לפרוק סוריה מנשק כימי היה אפקטיבי מאוד, ואחת הנהנות העיקריות ממנו היא מערכת הביטחון הישראלית, שבזכותו, מאוימת הרבה פחות בתחום הלוחמה הכימית.

אבי הראל: יום בשורה מפיו של מצורע

גם אדם שנחשב נחות – מצורע בתיאור המקראי, שהוא נטול מעמד חברתי, בגלל מצבו הכלכלי או האישי, שהם כאמור, בני דמותה של הצרעת המקראית בימינו – אין הדבר פוסל אותו מלהשמיע את דבריו מחד גיסא, ואין לנו לדחות את דבריו על הסף מפאת מעמדו, מאידך גיסא.

פנחס יחזקאלי: צרעת. כל המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע'

צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, ונטלה חלק משמעותי בתולדות האדם, העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. להלן כל המאמרים שפורסמו בסוגיה זו, באתר 'ייצור ידע'