אסא כשר: הערות על הפילוסופיה המוטעית של הפרוייקטור גמזו
ההחלטה לאפשר ל- 17,000 בחורי ישיבה, סטודנטים ואחרים, שאינם ישראלים, להיכנס לישראל לקראת החגים, היא החלטה גרועה; מפני שההצדקה שנתן לה הפרויקטור גמזו היא הצדקה גרועה!
yehezkeally@gmail.com
רובי פרידמן: עכשיו הם תוקפים את משטרת ישראל ופרויקט גילי…
שני אנשי סגל שחורים מאוניברסיטת Georgia State University רואיינו בתכנית רדיו ציבורי (WABE) ביום שלישי ה-28 ביולי וטענו שגילי (GILEE) היא חלק מהקומפלקס הצבאי תעשייתי; שפרויקט גילי – דרך משטרת ישראל – מאמנים שוטרים להיות ברוטליים כלפי מיעוטים, ומשתמשים לצורך זה בשכר הלימוד של הסטודנטים…
אבי הראל: גרסה נוספת של חטא העגל הקשורה לאהרן הכוהן
בפרשת עקב בספר דברים, במהלך נאומו חוזר משה לשבירת הלוחות, בגלל מעשי העגל של בני ישראל. מדוע משה מדגיש שוב את שבירת הלוחות שנזכרו כבר בספר שמות באופן נרחב? האם יש כאן מסר עמוק לדור שאמור להיכנס לארץ?
אלי בר און: לבנון בצרות צרורות
לבנון בצרות בצרורות, זה היה צפוי כי המדינה הזו הפסיקה להתקיים כבר לפני שנים. זה בוודאות גם יהיה גורלה של כל מדינה שתמסור את השליטה בה לכוהני הדת האיראניים…
Jeppe Vilstrup Hansgaard: כשהארגון נמס, הוסיפו דבק!
בערבו של יום, לא יכולתי שלא לחוש דאגה למתרחש. בחמש פגישות זום רצופות עם המנהלים, על דבר אחד – על הקורונה. הארגון שלנו נמס. אנו מודאגים ממה שקורה לתרבות הארגונית ומיכולת הביצוע שלנו. איך מנהלים ארגון מבוזר?
פנחס יחזקאלי: המלחמה על הקו הכחול הדק…
אחד הפרדוקסים בתפקודה של משטרה בחברה דמוקרטית – מתמצה בביטוי שהוא מיתוס אמריקני: "הקו הכחול הדק" או בלעז, ה- "The thin blue line"; שממצה את סיפורה של תרבות השוטרים; ואת הקונפליקט המובנה שלה עם הציבור. למושג הזה מוקדש המאמר…
פנחס יחזקאלי: שירי נצח, איתך בלעדיך לנתן אלתרמן
לפעמים, קשה היא האהבה, ומפלטם של אוהבים הוא באהבה מרחוק. זה עניינו של השיר הקסום הזה, של אהוב המפנטז מרחוק על אהובתו (במציאות, כפי הנראה היה לה שם, עבריה שושני…) אחרי אהבה סוערת וכואבת, רצופת בגידות… לאהוב מרחוק – מסתבר – זו אהבה 'על בטוח', אבל, אהבה מוזרה…
אלי בר און: בזכות ההגנה הפסיבית
הציבור ופרנסיו חייבים לדעת – והם גם יודעים – כי כל המלחמות העתידיות יתרחשו בעורף ובשלב זה העורף שלנו מופקר. יודעים ולא מקבלים את ההחלטות הנדרשות!
יוסי פיינטוך: מי אוכל ראשון? האדם או החיה?
השאלה – מי אוכל ראשון, הבעלים או החיה – נראית אפוא, פשוטה וברורה לכל בר בי רב; הבעלים חייבים להאכיל את חיותיהם ראשונה! אף על פי כן נראה שהתורה אינה עקבית בקביעה שכזו. צא וראה שכשהאל מורה לנח לאחסן מזון בתיבה, בטרם יפרוץ המבול, הוא מצווה את נח: "ואתה קח-לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה."
עופר בורין: קהלת פרק י', הכסף יענה את הכל? תלוי איך קוראים זאת!
בעולם שבו יש משמעות לדברים והם אינם הבל הבלים, הכסף יענה על לא מעט צרכים, אבל הוא אינו ערובה לאושר ויותר משהוא נותן מענה לכל הוא משמש לעינוי הרוב…
