פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב

תקציר: קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.

מוקדש באהבה רבה לאהובי, ליאור בדיחי, שהעניק לשם 'בלעם' משמעות מיוחדת…

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך ששלושה העוסק ב'תסמונת בלעם'. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: תסמונת בלעם. מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב.
• פנחס יחזקאלי: תסמונת בלעם של איתמר בן גביר – רצה לקלל ויצא מברך.

*  *  *

ב- 10 בנובמבר 2025 פרסם פרופ' משה כהן אליה פוסט ברשתות החברתיות, שבה נתן פומבי לכוונת המחאה לפעול באופן אקטיבי להשתקת פעילי ימין, בעזרת 'תביעות לשון הרע':

"אייל נווה (האחים לנשק) והדס קליין הקפלניסטית הקימו את "חמ"ל דיבה" כדי לסתום לעם ישראל את הפה. זה איום אסטרטגי על טוהר הבחירות הקרובות, והם מתכוונים לתבוע כל מי שיאמר משהו שיעליב אותם. רק מזכיר שקובי ריכטר (אנחנו הכלכלה. אנחנו הביטחון) נעלב מאוד מזה שכיניתי אותו ואת אורני פטרושקה "אוליגרכיה ישנה" כי אוליגרכים לא אוהבים שמעליבים אותם, והוא הלך להתבכיין על זה ב"אינטימי" אצל רפי רשף, המחניף לאוליגרכים. אם על זה הם מאיימים בתביעה, אז דמיינו מה הם יעשו לכל מי שיפגע ברגשות "העדינים" של הקפלניסטים ומחוללי הכאוס האלה. קמפיין גיוס המונים לקרן "לא תסתמו לנו את הפה" בעיצומו. מיום חמישי בלילה ועד כה כ-2500 מבני ובנות ישראל תרמו לקרן, ועד כה גויסו כ-340 אלף ש"ח. זה רחוק מלהספיק. אנחנו צריכים לפחות מליון ש"ח כדי שנוכל להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני סותמי הפיות הקפלניסטים וסוכני הכאוס של האחים לנשק. אז יאללה עלו לעגלה. וביחד נייצר חומה אזרחית בצורה כנגד סותמי הפיות האנטי דמוקרטים מקפלן ומהאחים לנשק!" (לפוסט המקורי, לחצו כאן).

מתקפת התביעות

ובאמת, קשה הרי שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת, כנגד גורמי ימין. היו בהם אף שהתפארו במנגנון המשומן העומד לרשותם, לצורך סריקת עמודי ימין ברשתות החברתיות, לדליית חומר מרשיע, ולהגשת תביעות.

הפעילות מתבצעת במספר מישורים:

• ניטור שיטתי ברשתות: קבוצות של מתנדבים – לעתים בסיוע טכנולוגי (כלי ניטור לזיהוי התבטאויות) או פשוט דרך דיווחים של פעילים – עוקבות אחר פרסומים בפייסבוק, בטוויטר (X), בטלגרם ובקבוצות וואטסאפ פתוחות.
• תיעוד: כל התבטאות שנתפסה כחורגת מהגדרות חוק איסור לשון הרע (ולעתים חוקים אחרים הקשורים להסתה) מתועדת ב"צילומי מסך" עם תיעוד התאריך, השעה ופרטי המפרסם.
• הגשת מכתבי התראה: לפני נקיטת צעדים בבית משפט, נשלחו במקרים רבים מכתבי התראה לפני תביעה (מכתבי "התראה לפני נקיטת הליכים"). המטרה הייתה להביא למחיקת התוכן המכפיש ופרסום התנצלות, ובכך להשיג אפקט הרתעתי ללא צורך בהליך משפטי ארוך.
• הגשת תביעות: במקרים שבהם הצד השני סירב להתנצל או למחוק את התוכן, מוגשות תביעות אזרחיות לפי חוק איסור לשון הרע, במטרה לחייב את המפרסמים בפיצויים כספיים.

לטעמי, עצם העובדה שמדובר בקמפיין מאורגן, מעידה על היות לפחות חלק משמעותי מהתביעות הללו 'תביעות השתקה', כחלק מהמאבק על דעת הקהל בישראל, והשאלה הגדולה היא עד כמה הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, הניסיון להרע הופך דווקא לברכה.

לתופעה הזו של היפוך תוצאה יש שם: 'תסמונת בלעם'

סיפור בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר בפרשת בלק ידוע לכולנו: מכשף שנשכר על ידי בלק בן ציפור מלך מואב להטיל קללה על עם ישראל העולה מארץ מצרים. סופו של הסיפור הוא שהמקלל מברך. 'תסמונת בלעם' גורסת כי פעמים רבות דווקא ניסיון להרע הופך לברכה. בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל אנחנו מכירים, למשל, את "המרד הערבי הגדול (1939-1936), שנתן 'דחיפה' עצומה להתהוות המדינה היהודית שבדרך מחד גיסא, וכילה את משאבי הערבים במלחמת אזרחים מדממת, מאידך גיסא.

קמפיין תביעות ההשתקה הוא חלק מאסטרטגיית השתקת המתנגדים שאימץ ה- WOKE מתרבות השליטה הבולשביקית

המושג 'תרבות הביטול' (Cancel Culture) – הוא ביטוי שנטבע בארצות הברית הפרוגרסיבית לקראת סוף העשור הראשון של המילניום; ומשמעותו שימוש בהחרמות להשגת יעדים פוליטיים: נידוי מהמחנה, מהמעגלים החברתיים או המקצועיים וממרחבי השיח הציבורי, של אנשים / גופים / נושאים, מה'מחנה הלא נכון, שדעותיהם "מאיימות על ביטחונם של אלה הנאלצים לשמוע אותם".

זהו אחד הכלים האפקטיביים ביותר שבו משתמשים הפרוגרסיביים לעיצוב תודעת ההמונים; ושדומה להפליא לכלים שיצרו הקומוניסטים בברית המועצות מחד גיסא; והפשיסטים והנאצים מאידך גיסא בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת!

'תרבות הביטול' נובעת מראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. מעין חיידקים או נגע רע שיש להיפטר ממנו [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: 'הם שחורים אנחנו לבנים' – אבסולוטיזם מוסרי פרוגרסיבי]

[להרחבה על: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), לחצו כאן]

בקמפיין הזה מנצלת המחאה את יתרונה היחסי על הימין, בשלושה אלמנטים עיקריים:

• בארגון;
• בכסף;
• ובנטייתם הטבעית של השופטים, שהתחנכו במוסדות אקדמאים, המבצעים אינדוקטרינציה מסיבית ל"דמוקרטיה המהותית". די אם נציין סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, יורם ברוזה – שכתב במסגרת התכתבות בתוך קבוצת ווטסאפ שופטים, כי: "אחרי שנגמור עם חמאס, נטפל בציונות הדתית" – עדיין יושב בדין, ורק נשקלת עדיין האפשרות, לבטל את מינויו כסגן נשיא.

הקמפיין מיועד להשתיק ולהרתיע ארבעה גורמים עיקריים בימין

1. אנשי ימין – עמך ישראל – המתבטאים ברשתות החברתיות.
2. 'סוכני השפעה' קטנים ובינוניים – דוגמת 'ערוץ טוב' שהוא ערוץ יו-טיוב, או פודקסטים מובילים דוגמת 'שומר סף' של ד"ר גדי טאוב – שצוברים פופולריות ברשתות החברתיות.
3. ערוצי תקשורת מרכזיים דוגמת ערוץ 14 ורדיו גלי ישראל.
4. גוש הימין ככלל. להכניס אותו לבלבול ולמבוכה ולחבל ביכולתו להגיב לאירועים בזמן אמת, באופן שיותיר את הבמה ל'ערוצי הליבה', המשרתים את המחאה.

איפה הקמפיין אפקטיבי ואיפה לא?

הקמפיין אפקטיבי במיוחד ומזיק בעיקר לפרטים, שבדרך כלל, די בהוצאות עורך דינם לבדו כדי להפוך את ניהול המשפט להוצאה שאינם יכולים לעמוד בה, ועוד לא הגענו למצב שבו אם יפסידו יצטרכו לשלם את שקבע בית המשפט ועוד הוצאות משפט לצד השני. לכן, גם אם הצדק איתם, הם חייבים 'לחתוך' נזקים. רבים מהם מתנצלים בלית ברירה, מכתימים את שמם כמוציאי דיבה ושקרנים, ומשלמים.

באשר לסוכני ההשפעה, התמונה דו ממדית: אם עלתה התביעה יפה, ומחירה גבוה, הכסף הגדול יכול למוטט אותם. אבל פעמים רבות הם עושים שימוש בתביעות ההשתקה כמנוף לצמיחה ולהתבססות, יוצאים ל'גיוס המונים' ומנהלים מלחמה מתוקשרת. אז, משיגות התביעות הללו את ההיפך הגמור, וסוכני ההשפעה יוצאים מהם חזקים שבעתיים, זהירים יותר ואפקטיביים הרבה יותר!

הנזק הקטן ביותר נגרם לערוצים הגדולים. להם יש ממילא מערכת משפטית המשיבה מלחמה, ויש להם יכולת טובה להתמודד, וגם לגרום נזק תקשורתי לתובע.

ההשפעה המעניינת ביותר של הקמפיין היא על הימין כגוף: הוא נהנה כאן מ'תסמונת בלעם'. משמע, בטווח הארוך הוא מרוויח, נבנה ומתחזק: אחרי שלב המבוכה הראשונית, הימין מתבגר, מתארגן ומפתח מנגנוני התמודדות. הברירה הטבעית משמרת את הטובים: הגרועים אינם שורדים והחכמים מתחזקים. תקשורת הימין הופכת לזהירה ולערמומית יותר. מנגנוני הימין לומדים להשיב מלחמה באותם כלים (הימין לאורך ההיסטוריה היה תמיד יצירתי הרבה פחות מהשמאל, אבל חקיין מעולה…). התוצאה היא שבגדול וככל שעובר הזמן, הימין צומח מתוך הקמפיין להיות חזק יותר ובשל יותר מאשר נכנס אליו, ועל כל גורם שהצליחו להשתיק יצמחו ארבעה חדשים…

התופעה הזו מוסברת גם בתורת הניהול ובתורת המערכות המורכבות

היא קרויה בתורת הניהול 'אנטי שביר': "דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה האלמותית של פרידריך ניטשה "מה שלא הורג מחשל" [לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן].

התופעה הזו מוסברת גם בתורת המערכות המורכבות, וקרויה: 'פעולות מפצות': לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. הפעולות המאזנות מהוות תגובת נגד של תתי מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת מערכת אחרת בסביבתן [להרחבה בסוגיה זו, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פעולות מאזנות, ניסיון לחזור לסטטוס קוו].

נספח 1: שידור 'ערוץ טוב' ביו-טיוב בנושא תביעות ההשתקה

ב- 13 באוגוסט 2025 – על רקע תביעת ההשתקה של נפתלי בנט את 'ערוץ טוב' – התקיים משדר חי ב'ערוץ טוב' ביו-טיוב, בסוגיית קמפיין תביעות ההשתקה של השמאל נגד הימין, בהנחיית אלכס בקלו וד"ר פנחס יחזקאלי:

מהן תביעות השתקה? האם באמת הן כלי אפקטיבי במאבק בין הגושים? איך נזהרים מהן?

נספח 2: תביעות ההשתקה בפודקאסט 'בלתי סביר בעליל 4, של עו"ד מיכאל דבורין, ועו"ד ערן בן-ארי:

נספח 3: ממש לא ניצחון מוחץ. רק שלב נוסף בהרתעה ובהתשה של אנשי ימין

הצהלות בימין – על כך שלא התקבלה דרישת ברסלר לפיצוי באחת מתביעות הדיבה שהגישה – מחטיאות את מטרת התביעות הרבות המוגשות ע"י אנשי המחאה בגין הוצאת לשון הרע. המטרה אינה לנצח (אם כי טוב כשמנצחים). העונש הגדול ביותר לנתבע הוא הכסף שהוא משלם לעורך הדין שלו (עשרות אלפי ש"ח ואף יותר), הזמן שהוא מבזבז, המתח והעצבים.

'מהצד השני של הגבעה' יש מערכת משומנת שתובעת ומגנה על אנשיה בהתנדבות. הימין צריך להתארגן באותה שיטה: תרומות כסף, ומתן הגנה טובה חינם לנתבעים. רק אז, זה יהיה 'משחק שקול', ויקטן החשק לתבוע…

נספח 4: כך נראית 'תביעת השתקה'!

דחיית תביעת הדיבה של רונן ברגמן נגד גדי טאוב, על פניה, חשובה לענייננו כיוון שפסיקתו המנומקת של השופט, ליאור גלברד, מבהירה שמדובר ב'תביעת השתקה': הוא קבע בפס"ד מנומק היטב, כי אין צורך בניהול הליך ראייתי מלא, כי הטענהה, לפיה טאוב האשים את ברגמן בבגידה או בחבלה במאמץ המלחמתי, היא פרשנות מאולצת שאינה תואמת את האופן שבו הקורא הסביר מבין את הטקסט לפיו, טאוב ייחס את הכוונה לסכל את המבצע למדליפים מתוך המטכ"ל ולא לעיתונאי.

יתכן שברגמן יערער. סיכוייו במחוזי אפסיים, אבל בבית המשפט העליון המטורלל שלנו, כל תוצאה אפשרית!

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• [הרחבה על: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture).
• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• אוסף המאמרים על פרשת בלק.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ככה משתיקים אותנו.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה.
• אוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות'.
• אוסף המאמרים על שבירות, חוסן ואנטי שבירות.
• הרחבה על המושג 'מערכת מורכבת'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פעולות מאזנות, ניסיון לחזור לסטטוס קוו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), על השתקה ותביעות השתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בלק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), ככה משתיקים אותנו, ייצור ידע, 12/5/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על שבירות, חוסן ואנטי שבירות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ניסיון לחזור לסטטוס קוו, ייצור ידע, 12/4/14.