תקציר: אם מאיר יערי מנהיג מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, היה מתעורר לחיים, היה מן מסתם משפשף את עיניו בחוסר אמונה: תנועת הפועלים שעליה נלחם ובשמה הטיף, הפכה לתנועה אליטיסטית של אנשים עשירים, שרעיונותיה הופכים, מיום ליום, מטורללים, ונגועים ברצון להתאבדות קולקטיבית. השמאל העולמי עבר שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, וישראל היא אחד מראשי החץ של השינויים הללו...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני העוסק בשינויים החלים בשמאל - בעולם וגם אצלנו. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: "זה שמאל זה?" מה קרה לשמאל העולמי?

*  *  *

אם מאיר יערי מנהיג מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, היה מתעורר לחיים, היה מן מסתם משפשף את עיניו בחוסר אמונה:

תנועת הפועלים שעליה נלחם ובשמה הטיף הפכה לתנועה אליטיסטית של אנשים עשירים, שרעיונותיה הופכים, מיום ליום, מטורללים, ונגועים ברצון להתאבדות קולקטיבית. רק האמצעים - אותם כלים ישנים וטובים של הבולשביקים להשגת השלטון ולשימורו, נותרו תקפים בתרגום למציאות ימינו... זו אינה תופעה ישראלית, וישראל היא חלק משינויים אדירים במבנה הפוליטי של מדינות המערב [להרחבה בתחום זה ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "זה שמאל זה?" מה קרה לשמאל העולמי?].

המאמר מנתח את המעבר הזה בישראל, תוך עמידה על קווי הדמיון והשוני בין הסוציאליזם המוקדם של אבות הציונות, לבין הגלגול העכשווי של אידאולוגיות פרוגרסיביות בישראל.

הבולשביזם והציונות: שורשים משותפים

הבולשביזם - תנועה פוליטית וחברתית שהתבססה על עקרונות המרקסיזם-לניניזם - היה כוח משמעותי בעיצוב ההיסטוריה של המאה ה-20. רבים מאבותיה המייסדים של ישראל הגיעו ממזרח אירופה, והושפעו עמוקות מהתפיסות הסוציאליסטיות שרווחו באירופה וברוסיה בראשית המאה העשרים. הציונות הסוציאליסטית שהייתה הדומיננטית בראשית ימי המדינה, שאבה רבות מאידאולוגיה זו, אך גם שינתה אותה בהתאמה לנסיבות הלאומיות של העם היהודי.

השמאל הציוני – מהקיבוצים ועד הסתדרות העובדים – נשען על אידאולוגיה של בניין חברה חדשה, שיתופית, מבוססת קולקטיב וערבות הדדית. הלאומיות היהודית לא נתפסה כמנוגדת לסוציאליזם, אלא חלק ממנו. מפא"י, בהנהגתו של דוד בן-גוריון, לא הייתה תנועה בולשביקית במובהק אלא סוציאל-דמוקרטית, ששאפה לאזן בין כלכלה ריכוזית לבין צרכי בניין האומה.

לעומת זאת, מפ"ם (המפלגה הפועלת המאוחדת), שהורכבה מחברי השומר הצעיר ואנשי השמאל הרדיקלי, נטתה יותר לכיוון המרקסיזם-לניניזם ואף קיימה זיקה אידיאולוגית משמעותית לברית המועצות. למפ"ם הייתה השפעה ניכרת על מוקדי כוח ביטחוניים וצבאיים, ובעיקר בארגון "ההגנה", שבו רבים מאנשיה תפסו עמדות מפתח (השפעה זו ניכרת עד היום באוריינטציה של בכירי צה"ל והשב"כ). השפעה זו עוררה, לעתים, עימותים פנימיים בתוך תנועת העבודה, במיוחד כאשר עלתה השאלה כיצד לשלב את העמדות האידאולוגיות בתוך האתגרים הביטחוניים של היישוב.

דעיכת המרקסיזם ועליית השיח הזהותני

בעוד שבמהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת דעך כוחו של השמאל הסוציאליסטי בישראל, והתעצם הקפיטליזם עם עליית הליכוד, החלו להופיע במערב תפיסות פוסט-מודרניות ופוסט-מרקסיסטיות, שהחליפו את מוקד המאבק למדיניות מוטת WOKE, העוברת מהמעמד אל הזהות. במקום לראות במעמד הפועלים את המדוכא העיקרי, תנועות חדשות – ובעיקר אלו המזוהות עם הוווקיזם – החלו למקד את מאבקן בקבוצות הנתפסות כמוחלשות בשל גזע, מגדר או נטייה מינית. גולת הכותרת של פעילות התנועות הללו הינה הברית שבין הווק לאיסלאם הרדיקלי.

בישראל, רעיונות אלו חדרו בעיקר דרך האקדמיה והחברה האזרחית, והשפיעו על שיח פוליטי ותרבותי חדש. בשדה הפוליטי הם התבטאו בתחילה בעליה מתמדת בכוחם של ה"יונים" במפלגת העבודה כגורם לעומתי להנהגת המפלגה הציונית האקטיביסטית, ובהיווצרות מפלגות יהודיות משמאל למפלגת העבודה, שערערו על עצם התפיסה הציונית. התהליכים הללו העמיקו עם מהפך 1977 והברית (החד צדדית, יש לומר) שכרתו ראשי מפלגת העבודה עם הפלסטינים, בניסיון לשמר את הדומיננטיות הפוליטית שלהם. הם הגיעו לשיא השפעתם כשהגיעה אליטת ההון הישראלית לעמדות כוח והשפעה הגמוניות, בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת.

הוווקיזם בישראל: במקום המשכיות - מהפכה!

על אף שישראל לא עברה מהפכה תרבותית בסגנון ארצות הברית או מערב אירופה, הפוסט-מודרניזם השתלב - בשיח ובמעשה - במרחב הציבורי המקומי בעזרת שני גורמים עיקריים:

• בתי הספר והאקדמיה מחד גיסא [להרחבה על תיכוני ה- WOKE בישראל, לחצו כאן].
• ועמדות הכוח בשירות הציבורי ובמערכת הביטחון מאידך גיסא, שהתחיל כדיפ סטייט / 'מדינת עומק', והגיע היום ל'מהפכת צבע': פעולות אקטיביות להפלת שלטון נבחר בעזרת גיבוי כספי ופוליטי ממדינות ומגורמי ווק בחו"ל [להרחבה על 'מהפכת הצבע' בישראל, לחצו כאן].

אחת התוצאות המרכזיות היא ההסטה של מוקד תשומת הלב מהאתוס החלוצי-לאומי אל תפיסות של צדק חברתי שמדגישות דיכוי מבני ושיח זכויות פרטני. דוגמה מובהקת לכך היא השינוי בעמדות של השמאל הישראלי: מפלגות שבעבר ראו את עצמן כנציגות הפועלים (כדוגמת מפ"ם ומרצ בראשית דרכן) הפכו עם הזמן לנציגות של מאבקים זהותניים ופחות מעמדיים. גם בתקשורת ובאקדמיה ניתן לראות כיצד מושגים כמו "פריבילגיה", "דקולוניזציה" ו"צדק פמיניסטי" מחליפים את השיח המסורתי על שוויון מעמדי וכלכלי. התחום הפוליטי נתפסת הציונות בעיניהם כבעיית הבעיות, שאינה מאפשרת מיסוד חיים 'נורמאליים' בישראל, וחתירה להחליפה בחזון שתי המדינות ובמדינת כל אזרחיה בתוך גבולות הקו הירוק.

חזרת הבולשביזם דרך אליטת ההון והמחאה

בעשורים האחרונים, בעוד שהשמאל הכלכלי המסורתי הלך ונחלש, האליטה הכלכלית בישראל - המושפעת מהתרבות האמריקנית העכשווית ומהשיח הוווקיסטי - אימצה מחדש אסטרטגיות המזכירות במידה מסוימת את השיטות הבולשביקיות. זרמים אלו באים לידי ביטוי בעיקר בשיטות המחאה הרדיקליות שננקטות בשיח הפוליטי והציבורי בישראל, בהן שימוש ברשתות החברתיות ליצירת לחץ ציבורי, ניסיון להשתקת דעות מתנגדות והפעלת מוסדות אקדמיים ותרבותיים ככלי לקידום אג'נדה זהותנית, והתפיסה הבלתי מעורערת שהמטרה מקדשת כל אמצעי (ראו הסרטון למטה).

מימון הארגונים הפרוגרסיביים בישראל על ידי קרנות בין-לאומיות, כמו גם מעורבות ישירה של אנשי הון מקומיים, מצביע על מגמה שבה האליטה הכלכלית מאמצת את השיח הביקורתי הרדיקלי תוך כדי שהיא ממשיכה ליהנות ממבנה כלכלי ניאו-ליברלי. בכך, נוצר פרדוקס שבו רטוריקה של דיכוי משרתת דווקא את שכבות הכוח בחברה.

בסרטון: השיטות לא השתנו... המטרה מקדשת כל אמצעי:

סיכום: לאן ממשיכים מכאן?

בעוד שדמויות כבן-גוריון ומנהיגי מפא"י ראו את בניין האומה דרך פריזמה סוציאליסטית-לאומית, אנשי מפ"ם דגלו באידיאולוגיה מרקסיסטית מובהקת, והשפעתם מורגשת היטב, לא רק בפוליטיקה אלא גם במערכת הביטחון הישראלית. כיום, השיח המתקדם ממקד את תשומת הלב בפרטים ובזהויות מובחנות, ולא בשאלות של מעמד לאומי או מעמדי.

טבח ה- 7/10 יצר שינוי דרמטי במגמת ההשתלטות של הווק על ישראל והפיכתה ל'מדינת כל אזרחיה', וחיזק מאוד את הגורמים הציוניים. למרות זאת, המאבק להחזרת המדינה לפסים ציוניים אקטיביסטיים מחייב כיבוש מחדש של עמדות הכוח בשירות הציבורי, בביטחון ובמשפט, והמאבק הזה רחוק מסיום!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה.
• הרחבה על: תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט. מרעיון נאצל לעריצות תודעתית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "זה שמאל זה?" מה קרה לשמאל העולמי?.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה?
• הרחבה על תיכוני ה- WOKE בישראל.
• הרחבת המושג דיפ סטייט, 'מדינת עומק'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, ייצור ידע, 7/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט. מרעיון נאצל לעריצות תודעתית, ייצור ידע, 10/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2025), "זה שמאל זה?" מה קרה לשמאל העולמי? ייצור ידע, 21/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2024), מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה? ייצור ידע, 25/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), תיכוני ה- WOKE בישראל, ייצור ידע, 12/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), דיפ סטייט, 'מדינת עומק' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), ייצור ידע, 17/3/25.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• Lilla, Mark. The Once and Future Liberal: After Identity Politics. Harper, 2017.
• Piketty, Thomas. Capital and Ideology. Harvard University Press, 2020.
• Fraser, Nancy. "From Redistribution to Recognition?" New Left Review, 1995.
• Haidt, Jonathan & Lukianoff, Greg. The Coddling of the American Mind. Penguin, 2018.
• Judis, John B. The Populist Explosion. Columbia Global Reports, 2016.
• אביאלי, ניר. "מזרחים ושמאל: מדוע זה לא עובד?" בתוך סוציולוגיה ישראלית, 2020.