תקציר: תיוגו של האלוף דוד זיני כ'משיחי' היא הזדמנות לבחון את היפוך המשמעות שעברה המילה "משיחיות" בציבוריות הישראלית, מערך מכונן בקרב דור המייסדים, למילה טעונה ולמושג גנאי. זוהי 'מניפולציה סמנטית' מוצלחת שנעשתה בידי רודפי חזון שתי המדינות, שחוזרת ומתהפכת שוב למשמעותה המקורית לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023. המאמר מנתח את התהליכים התרבותיים והפוליטיים שהובילו לשינויים אלו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ עורר סערה ציבורית, בעיקר בשל הטענות כי הוא מחזיק בדעות "משיחיות". במהלך טקס הפרידה מצה"ל, בתחילת יוני 2025, התייחס זיני לטענות אלו ואמר:

״לאחרונה עלה המונח 'משיחי' לקידומת השיח. רעיי, משיחיים אנו כולנו, משיחיים כדוד בן גוריון ומשיחיים כאבות המייסדים של האומה שרואה בחזון הגדול של אומתנו בשורה לעולם כולו. אומר לי מהי משיחיות ואומר לך אם משיחי אני.

בכל מקרה, משיחיות אינה מילת גנאי. בזכות נקודת הבערה המתמדת הזו אנו שואפי השתלמות מתמדת בכל תחומי חיינו הפרטים והכללים יחד. כולכם מכירים אותי שנים רבות. נאמנות ולויאליות בלתי מתפשרת לעם ולמדינה, למוסדותיה ולחוקיה, למערכת הציבורית שלה ולמערכת הפיקוד שלה לא הייתה הצד החלש שלי בלשון המעטה.

בתחום זה השתדלתי להיות ממש אדוק. אינני צייתן עיוור מטבעי, יעידו על כך מורי שלחלקם הייתי אתגר גדול. שנים רבות בילדותי הכרתי את הכיתה בעיקר מבחוץ. ההתנהלות מתוך נאמנות לעם למדינה ולמוסדותיה, בלויאליות למפקדיי גם כשחשבתי הפוך מהם בנושאים כבדי משקל, והיו רבים כאלו, גם ובמיוחד בתחומים הכרוכים בחיי אדם, באה מהחינוך אותו קיבלתי מהורי וממחנכי הזוכים כעת למנת יתר מוזרה של הכפשה ובוז"

דבריו של זיני נפלו על אזניים קשובות רבות, כי מאז ה- 7/10 חל היפוך נוסף בתפיסת המושג 'משיחיות', ודומה שהוא חוזר לתפוס את המקום הראוי לו בציבוריות הישראלית.

משיחיות כאידיאל ציוני: בן-גוריון והחזון הלאומי

דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, ראה במשיחיות חלק בלתי נפרד מהחזון הציוני. למרות היותו חילוני, הוא התייחס אל התנ"ך כאל מקור השראה והאמין בשליחות ההיסטורית של העם היהודי. בעיניו, המשיחיות לא הייתה בהכרח דתית, אלא ביטוי לתקווה ולשאיפה להגשמת הייעוד הלאומי.

האלוף גרשון הכהן - שגם הוא מואשם כ'משיחי', כתב בסוגיה זו כך (הכהן, 2023):

"כראש ממשלה בעשור הראשון למדינת ישראל במאמר על הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות, חזר בן גוריון והדגיש את תפקיד הרעיון המשיחי כגורם מניע ומאחד שהביא להקמת המדינה. כך כתב: "חזון גאולה משיחית של עם מפוזר בעולם, הקים מדינת ישראל." ("ישראל והתפוצה" עמ' 186) "תקומת ישראל הוכיחה כי חזון הגאולה המשיחי שפעם בלב העם היהודי, בכל הדורות, לא היה חזון בדים, אם כי רק אפס קצהו נתקיים בימינו." (ישראל והתפוצה" עמ' 194)

בנאום שנשא במועצת מפא"י ניסן 1951, סיים במילים: "אנו חיים בימות משיח... נגאלנו משעבוד מלכויות ובאו ימות המשיח. המשיח עצמו טרם בא, כי לא הושלם דבר קיבוץ הגלויות. אולם הגיעו ימות המשיח ויחד עמם באו חבלי משיח...עלינו לעשות מאמץ להתגבר על החבלים האלה ולמעטם...ההכרעה העומדת לפנינו במי נאמין? למי נעבוד? ופועלי ארץ ישראל צריכים להכריע: קרמלין או ירושלים. והעם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או משיח." (חזון ודרך עמ' 135)

נאמנותו המשיחית של בן גוריון התבטאה באורח המעשי בו הגדיר כבר בשנת 1937 את מטרת הציונות: "המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית". (במערכה א' עמ' 190)

בהרצאת ליל שבת- 17.2.1961- בקיבוץ חולדה, הפילוסוף פרופסור רוטנשטרייך קרא: "לשים קץ לתקופת המשיחיות, הפוקדת את ישראל זה קרוב לחמש עשרה שנה" והוסיף: "עלינו לעבור לפסים שגרתיים של מדינה אפילו אנו מדינת היהודים" (מתוך "למרחב" 20.2.1961) בתגובה הכריז בן גוריון: "אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום." (בישיבת מרכז מפא"י, 19.3.1961)

בן גוריון המשיך בכך קו עקבי שבו דבק מראשית דרכו המנהיגותית. בימי מלחמת העולם הראשונה, בשהותו בניו יורק כתב: "מתוך תהום המחשכים שאפפו את עמנו בשעת חירום זו, הולך ובוקע קו אור. שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב האומה. 'נתעורר המת נזדעזע המת'. הקטסטרופה האיומה, היותר גדולה בדברי ימינו, אחרי מפלת בר כוכבא, שבאה עלינו, עוררה סוף סוף את העם, ובתוך הסערה מגיע אלינו קול שופרו של משיח." (ניו יורק, ספטמבר 1915)

המניפולציה הסמנטית של תומכי 'חזון שתי המדינות'

עוד לפני מלחמת ששת הימים ובוודאי אחריה - עם התחזקותן תנועות דתיות-לאומיות מחד גיסא והיווצרות 'תנועות השלום' מאידך גיסא - תויגה על ידם המשיחיות כקיצוניות המאיימת על הדמוקרטיה. השמאל החילוני החל לראות במשיחיות ביטוי לאי-רציונליות ולפנאטיות דתית. המונח הפך למושג גנאי, והמשיחיים תוארו כמי שמסכנים את עתיד המדינה. כל זאת, בלי לשים לב לעובדה, שחזון שתי המדינות עצמו הפך את רודפיו למשיחיים בעצמם!

אגב, כשממשל טראמפ נכנס לתפקידו בינואר 2024 מצאו את עצמם רבים מ'אנשי השלום' במבוכה, כיוון שהתבטאויותיהם של רבים מאנשי ממשל זה היו 'משיחיים' הרבה יותר מאלה של אנשי 'הימין העמוק' בישראל.

אין ארוחות חינם: מי ששינה את משמעות המושג, כשל גם להבין את כוחה של האמונה ככוח מניע בידי האויב!

כתב על כך האלוף גרשון הכהן, מיד אחרי טבח ה- 7/10: "שוב ושוב המערכת הביטחונית הישראלית מתגלה כחסומה להבנת החשיבה של אויב מוכוון אמונה. גם ישראלים דתיים חובשי כיפה, מעולם לא הבינו קבלת החלטות בגישה המוכוונת אמונה ג'יהאדית. שוב ושוב קורסת לעיננו הקונספציה הנאורה שבונה על מנופים כלכליים ופיתוי השגשוג כאילו באמת ״כל בני אדם שואפים לאותו דבר…״ ממש לא!! בני אדם, במיוחד במרחב בו ממוקמת מדינת ישראל, שואפים למשמעות בחייהם הארעיים ואין בעבורם משמעות גדולה ממלחמה למען 'אל אקצה' והארץ הקדושה."

חזרה לשיח המשיחי: השפעת אירועי ה-7 באוקטובר

טבח ה-7 באוקטובר 2023 עורר תחושת אחדות לאומית וחזרה לערכים מסורתיים. חיילים ואזרחים רבים החלו להביע תחושת שליחות וחיבור מחודש למשיחיות, לא כקיצוניות, אלא כתקווה וכמנוע לפעולה. המשיחיות שבה להיתפס ככוח מאחד וכבסיס לזהות הלאומית.

והייתה גם התנגשות בין אלה שהחזירו את המושג למשמעותו המקורית, לאלה שדבקו בפרשנות העכשווית: ב- 22 באוקטובר 2024, התחוללה מהומה תקשורתית בעקבות אירוע, שבו הסיר הרמטכ"ל תג (פאצ'), הנושא את הכיתוב "משיח", מזרועו של לוחם ואמר לו: "אתה יכול לשים את זה בפנים קרוב ללב, אבל על המדים רק דברים צבאיים" (ראו הכתבה למטה). הוא השיג כמובן את התוצאה ההפוכה.

רק אמר ועשה, ומיד פרצה מהומה תקשורתית, שבה גורמים ב'ישראל הראשונה' כמו 'הפורום החילוני' ביכו מרה את ה'הדתה', וה'משיחיות' שאחזו בחיילים. האחרונים, מיהרו בתגובה לשתף 'דווקא להכעיס' את תמונותיהם, כשהם עונדים את התג. המילה 'משיח' זכתה להיכתב על קירות בעזה, ודגל המשיח צולם מתנוסס על נמר ישראלי בתנועה, במהלך המלחמה (ראו סרטון בהמשך למטה) (יחזקאלי, 2024),.

סיכום

המונח "משיחיות" עבר תהפוכות רבות בציבוריות הישראלית. בעוד שבעבר היה ערך מכונן, הפך למושג גנאי, וכעת, בעקבות אירועים טראומטיים, שב למרכז השיח ככוח מאחד. פרשת דוד זיני ממחישה את המורכבות של השיח המשיחי ואת הצורך לבחון מחדש את מקומו בתרבות הפוליטית הישראלית.

האלוף דוד זיני לא היה האלוף הראשון ש'נוטרל' באמצעות התיוג: 'משיחי'

קדם לו האלוף גרשון הכהן, שהוא לטעמי האסטרטג הצבאי הטוב במערכת הביטחון שלנו (שאינה מבינה כלל אסטרטגיה) מאז אריק שרון. כמו האלוף זיני, הוא שימש כמפקד עוצבה, אבל מעולם לא נמסר לידיו פיקוד, כי 'קצינים משיחיים' כידוע, אינם מהימנים. אפילו העובדה שקיבל עליו את ביצוע המשימה הקשה מנשוא עבורו, ההתנתקות, וביצע אותה בתבונה ובשילוב ערמה ותחבולה (שכל כך חסרה בנוף הגנרלים הישראלים) לא שינתה זאת.

אז תודה למחאה ולשלוחיה במערכת הביטחון שעשתה שימוש במושג 'משיחי' בפרשת זיני. עתה בעיני רוב הציבור, חוזרת המילה 'משיחיות' למובנה המקורי והטוב בתקופת דוד בן גוריון, וכמעט כל מי שאיננו חלק מהמחאה מבין, מה הסוג הדרוש של מנהלים בכירים במערכות הביטחון ובשירות הציבורי: מנהלים וגנרלים משיחיים!

[לאוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על משיח ומשיחיות.
• אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: אין ציונות בלי משיחיות.
• הרחבת המושג: ייעוד לאומי, הסיבה לקיומה של המדינה ולמהותה!
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• מאמר: איך מסכלים ביקורת אפקטיבית?
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: מלחמת אוקטובר 2023.
• הרחבת המושג, 'קבלת החלטות'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "משיח, משיח", השימוש במעוררי מוטיבציה ויזואליים (איקונוגרפיה צבאית).

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה, ייצור ידע, 7/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• גרשון הכהן (2023), אין ציונות בלי משיחיות, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2013) ייעוד לאומי, הסיבה לקיומה של המדינה ולמהותה! ייצור ידע, 2/5/13.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), איך מסכלים ביקורת אפקטיבית? ייצור ידע, 24/8/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• גרשון הכהן (2023) מלחמת אוקטובר 2023, ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2024), "משיח, משיח", השימוש במעוררי מוטיבציה ויזואליים (איקונוגרפיה צבאית), ייצור ידע, 7/12/24.
• אבינרי, ש' (1985). הרעיון המשיחי בתולדות ישראל. ספרית פועלים.
• Berger, P. L., & Luckmann, T. (1966). The Social Construction of Reality. Anchor Books.
• Foucault, M. (1972). The Archaeology of Knowledge. Pantheon Books.
• פינס, א' (2009). בן גוריון והמשיחיות החילונית. הוצאת מאגנס.
• שלג, י' (2012). דת חדשה: עליית הדתיים הלאומיים. כתר.
• הרשקוביץ, נ' (2024). "האם חוזרת המשיחיות?", הארץ, 15 בינואר 2024.