פנחס יחזקאלי: האשם את יריבך במעשיך. כך מסכלים ביקורת אפקטיבית!

תקציר: הדרך להכשיר קשר או פעולה תוקפנית נגד יריב, היא להאשים אותו בכך שהוא זה שמתכנן לבצע את אותה פעולה בדיוק. זה יוצר הצדקה מוסרית ל"מכת מנע" ומציג את התוקפן כקרבן שמגן על עצמו.

עודכן ב- 23 במאי 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

באוגוסט 2023 דיבר קובי ריכטר – לשעבר יו"ר תנועת דרכנו ואחד ממנהיגי המחאה ומממניה – ב'כאן ב', והסביר את המטרות הבאות של תנועת המחאה – הפלת הממשלה, דרך גרירת המדינה לכאוס:

"לקרא סוף השנה יתברר, עם הורדת הרייטינג שלנו ע"י סוכנויות הדירוג, שהריבית בארץ עולה באחוז וחצי או שניים, שאין הכנסות למדינה שיפרנסו אותה, ובין הכלכלה הכושלת הזו לביטחון ההולך ונשחק, אין דרך שהממשלה הזו ממשיכה ע"י מצביעיה היום, שהם יהיו הנפגעים הראשונים… אני בעד מלחמה נחושה, עיקשת ובלתי מתפשרת, עד שנסלק את הנגע הזה טוטאלית… הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה ואנחנו הפיתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו."

התוכנית הזו מבוצעת בדרך מקצועית ומעוררת השתאות, אבל יש לה גם מרכיב נוסף חסוי, מתחת למימד הגלוי: ברור (או לפחות צריך להיות ברור למי שטרם איבד את יכולתו להערכת מצב אובייקטיבית), כי גרירת מדינה לכאוס לצורך החלפת שלטון איננה אקט דמוקרטי, בלשון המעטה.

איך איך יוצרים מראש מצב שבו לא תואשם המחאה בנזקים ארוכי הטווח שהיא גורמת למדינה ולתושביה?

ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות בעולם המדיה, הפרסום והשיווק: אסוף את המושגים שאתה חושש שיופנו נגדך, אמץ אותם כ'סלוגנים' שלך והקנה להם משמעויות שונות ממשמעותם המקורית. 

האשם את יריבך במעשיך: המשגה

התופעה שבה אדם, ארגון או ישות פוליטית מאשימים את היריב בדיוק במה שהם עושים בעצמם (או מתכננים לעשות בקרוב) היא טקטיקה פסיכולוגית ורטורית מוכרת מאוד, וישנם ביטויים ומושגים מעולמות הפסיכולוגיה, התעמולה, הפוליטיקה והתרבות הפופולרית שמתארים בדיוק את המהלך הזה:

1. השלכה (פרוייקציה):

מנגנון הגנה פסיכולוגי לא מודע, שבו אדם מייחס את הרגשות, הדחפים, המחשבות או התכונות השליליות של עצמו – לאדם אחר. המנגנון הזה פועל כסוג של "הגנה עצמית" של האגו: כאשר יש לנו תכונה או דחף שאנחנו לא מוכנים להודות בהם בפני עצמנו (כי הם נתפסים כמבישים, מאיימים או לא מוסריים), המוח "משליך" אותם החוצה. במקום להרגיש אשמה או חרדה, אנחנו מזהים את התכונה הזו אצל מישהו אחר ומבקרים אותו עליה. למשל:

• קנאה: אדם שחש קנאה עזה כלפי קולגה בעבודה, אך אינו מסוגל להודות בכך בפני עצמו (כי הוא תופס את עצמו כאדם מפרגן), עשוי להשתכנע לחלוטין שהקולגה הוא זה שקנאי, עוין ומנסה להכשיל אותו.
• תוקפנות: אדם שמסתובב עם כעס ותוקפנות מודחקים עשוי להרגיש ש"כולם ברחוב עצבניים ומחפשים לריב איתי", מבלי להבין שהוא זה שמקרין את האנרגיה הזו החוצה.
• חוסר נאמנות: בזוגיות, בן זוג שמפלרטט או חושב על בגידה (ולא רוצה להרגיש אשם) עלול להפוך לחשדן בצורה אובססיבית ולהאשים את בת הזוג שלו שהיא זו שמחפשת קשרים בחוץ.

את המושג טבע זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כחלק מרשימה של מנגנוני הגנה (כמו הדחקה, רציונליזציה והתקה). פרויד הסביר שההשלכה מאפשרת לאדם להתמודד עם קונפליקט פנימי קשה מבלי לחוות את הפגיעה בערך העצמי שלו. הבת שלו, אנא פרויד, המשיכה לפתח ולסווג את המנגנון הזה בהמשך.

בשפה היומיומית: כשאומרים למישהו "אתה עושה לי פרוייקציה", הכוונה היא לרוב: "אתה מאשים אותי במה שבעצם נכון לגביך".

2. הזדהות השלכתית (Projective Identification):

מנגנון הגנה פסיכולוגי מורכב ועמוק בהרבה מהשלכה (פרוייקציה) רגילה. בעוד שבהשלכה רגילה האדם רק מאמין שמישהו אחר מחזיק ברגשות שלו, בהזדהות השלכתית מתרחש תהליך דינמי שבו האדם מפעיל ומניע את האחר להתנהג ולהרגיש בדיוק כך בפועל.

המושג טבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין בשנת 1946 (כחלק מהתיאוריה של יחסי אובייקט), והוא מתאר תהליך שקורה לרוב במערכות יחסים קרובות מאוד (בני זוג, הורים וילדים, או בין מטופל למטפל).

כדי להבין את המנגנון, נהוג לחלק אותו לשלושה שלבים קבועים:

1. ההשלכה: אדם א' (המשליך) לא מסוגל לשאת חלק בתוך עצמו (למשל: תוקפנות, פגיעות, חוסר אונים או קנאה). הוא "מנתק" את הרגש הזה מעצמו ומשליך אותו על אדם ב'.
2. הלחץ הבין-אישי (ההפעלה): אדם א' מתחיל להתנהג בצורה מודעת או לא מודעת שמפעילה לחץ פסיכולוגי כבד על אדם ב'. הוא מתקשר איתו בצורה שמאלצת אותו להיכנס לתפקיד שהושלך עליו.
3. ההזדהות (ההפנמה): אדם ב' "בולע" את הלחץ הזה, מתחיל להזדהות עם הרגש שהושלך עליו, ומתחיל לפעול ולהרגיש ככה באמת.

למשל: נניח שאדם מסתובב בעולם עם כעס ותוקפנות עצומים שהוא אינו מסוגל להכיל או להודות בהם (הוא תופס את עצמו כאדם "טוב ורודף שלום").

• בהשלכה רגילה: הוא פשוט יסתכל על בן הזוג שלו ויגיד: "למה אתה כזה עצבני ותוקפני אליי?" (למרות שבן הזוג רגוע לחלוטין). זה נשאר בתוך הראש של המשליך.
• בהזדהות השלכתית: הוא לא רק יחשוב שבן הזוג עצבני, אלא יתחיל לעקוץ אותו, להציק לו, לבקר אותו ולהתנהג בצורה פסיבית-אגרסיבית, עד שבן הזוג יאבד את הסבלנות ויחטוף קריזת עצבים אמיתית. ברגע שבן הזוג צועק, המשליך אומר לעצמו (ולסביבה): "רואים? ידעתי שהוא אדם אלים ותוקפני, אני הקורבן פה".

בדרך זו, המשליך הצליח "להיפטר" מהתוקפנות של עצמו, לחוות אותה מבחוץ, ואפילו להרגיש צודק.

מה ההבדל המרכזי בין השלכה להזדהות השלכתית?

מאפיין	השלכה (Projection)	הזדהות השלכתית (Projective Identification)
זירה	תוך-נפשית (קורה רק במוחו של המשליך).	בין-אישית (משפיעה ומשנה את ההתנהגות של האחר).
השפעה על האחר	האחר עשוי להיות מופתע או לא להבין מה רוצים ממנו.	האחר מרגיש "נשאב" ומגיב בדיוק לפי הציפייה.
קשר למציאות	אין אחיזה הכרחית במציאות הנוכחית.	המציאות "מיוצרת" בפועל דרך מניפולציה לא מודעת.

למה המנגנון הזה משמש?

בבסיסו, זהו ניסיון לא מודע של הנפש לתקשר כאב או רגש שאי אפשר לבטא במילים. המטופל או בן הזוג אומר למעשה: "אני לא מסוגל להכיל את חוסר האונים/הכעס הזה, אז אני גורם לך להרגיש אותו, כדי שאתה תתמודד איתו בשבילי". בקליניקה הטיפולית, זיהוי התהליך הזה מצד המטפל (מה שנקרא "העברה נגדית") הוא כלי קריטי להבנת עולמו הפנימי של המטופל.

3. האשמה בהיפוך (Accusation in a Mirror)

זהו מונח רשמי מעולם הלוחמה הפסיכולוגית והסוציולוגיה של רצח עם. הטקטיקה הזו גורסת כי כדי להכשיר קשר או פעולה תוקפנית נגד יריב, יש להאשים את היריב בכך שהוא זה שמתכנן לבצע את אותה פעולה בדיוק. זה יוצר הצדקה מוסרית ל"מכת מנע" ומציג את התוקפן כקרבן שמגן על עצמו.

4. "הפוסל במומו פוסל" (והמשכו: "כל הפוסל – במומו פוסל")

מקורו של הביטוי חז"לי (מסכת קידושין), והוא הניסוח היהודי הקלאסי לתופעה. המשמעות היא שאדם המבקר או מאשים אחרים בפגם מסוים, עושה זאת משום שאותו פגם בדיוק קיים אצלו. בשפה המודרנית משתמשים בו לעיתים קרובות כדי לתאר מי שמקדים להאשים כדי להסיט את האש מעצמו.

5. הקדמת תרופה למכה הרטורית (Preemptive Accusation)

בטקטיקות דיון וניהול משברים, מדובר על האשמה מניעתית. המטרה היא להאשים את היריב ראשון ב"חטא" שאתה עומד לבצע, כך שכאשר היריב ינסה להאשים אותך באותו דבר, זה כבר יישמע לציבור כמו מגננה חלשה, קטנוניות או ניסיון של "העתקה" ("אתה אמרת ראשון").

6. הגנב שצועק "תפסו את הגנב"

משל עממי עתיק שמתאר מצב שבו האשם האמיתי יוצר מהומה ומצביע על אדם חף מפשע כדי להסיט את תשומת הלב של ההמון מעצמו, בזמן שהוא עצמו נמלט עם השלל או ממשיך בשלו.

7. היפוך תפקידים / היפוך היוצרות (Role Reversal)

ביטוי רחב יותר המתאר מניפולציה שבה התוקפן או היוזם של פעולה שלילית משכתב את הנרטיב בזמן אמת, ומציג את הצד השני כאחראי הבלעדי לסיטואציה או לתוצאה המתוכננת.

8. DARVO (מונח מתחום הפסיכולוגיה של פגיעות ומניפולציות)

ראשי תיבות באנגלית של: Deny, Attack, and Reverse Victim and Offender (הכחשה, תקיפה והיפוך תפקידי הקורבן והתוקפן). זהו דפוס התנהגות שבו מי שעשה משהו רע (או עומד להיתפס) מגיב מיד בהאשמת הצד השני, עד כדי כך שהצד השני מוצא את עצמו מתגונן ומואשם באותו מעשה ממש.

דוגמאות ממציאות חיינו לתופעה:

1. השימוש בסלוגן 'הפיכה משטרית' או 'הפיכה משטרית' מטשטש את 'הפיכה משפטית' אחרת…

הדרישה לרפורמה במערכת המשפט לא נולדה כזכור בחצרו של הימין. תמכו בה עילויים משפטיים כפרופ' רות גביזון, פרופ' דניאל פרידמן ופוליטיקאים רבים שנלחמים הום ברפורמה, כמו אהוד אולמרט, גדעון סער, יאיר לפיד ומתן כהנא.

היא באה כתגובה ל'הפיכה משפטית' אחרת, שביצע אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, עם חקיקת 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' ו'חוק יסוד: חופש העיסוק' – בדרכים של עורמה ותחבולה, מאוחר בלילה במליאת כנסת כמעט ריקה, בלי שחברי הכנסת יבינו באמת מה מתכוונים לעשות במה שחוקקו, ושמעתה מתכוון בית המשפט ליטול על עצמו סמכות של 'מחוקק על. שהרי, אהרן ברק עצמו כינה את שאירע כ"מהפכה חוקתית" [למאמר: 'מה חושבים באמת הפוליטיקאים, תומכי המחאה, על בית המשפט?', לחצו כאן].

2. הצעקות "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה" מאפשרות שימוש בכלים לא דמוקרטיים

למשל, תרבות ההשתקה והמחיקה של פרטים, קבוצות ורעיונות 'שאינם מתאימים 'לא ראויים'

'תרבות הביטול' (Cancel Culture) הזו גורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו - מפרטים ועד לציבור שלם - מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. 

כך מנודים פרטים וציבורים שלמים, ממעגלים חברתיים ומקצועיים ונפגעים זכויותיהם, ברשתות החברתיות, במקומות העבודה ואפילו ביחסיהם האישיים… [להרחבה בנושא זה במאמר: 'תרבות הביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture)'].

3. הלחץ הגובר לסגירת ערוץ 14

הנה היועץ האסטרטגי, רונן צור, בהפגנה מול ערוץ 14: "מהבית הזה, שנמצא מולנו, נופלת מכונת הסתה ושנאה מסוכנת, שלא הייתה כדוגמתה, מאז קום מדינת ישראל. המכונה הזו היא הסכנה האמיתית למדינת ישראל היום.

את המנגינה של הדמוקרטיה אי אפשר להפסיק, אבל את ערוץ 14 חייבים להשתיק"…

כזכור, אותם אנשים בדיוק הפגינו נגד סגירת השידור הציבורי והפרטתו (ערוץ 11) בנימוק של פגיעה בדמוקרטיה. עתה מתחייבת סגירתו של ערוץ תקשורת למען הדמוקרטיה… והכל בשם הליברליזם וחופש הביטוי…

4. התנהלותו של יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אלעד שרגא

ב- 15 באוגוסט 2023, פרסם 'כאן' כי יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אלעד שרגא, כפה על עובדי התנועה לחתום על חוזי עבודה חדשים, לפיהם הם מתחייבים להשתתף בהפגנות, שהחלו סביב חקירות רה"מ נתניהו. על פי תצהיר היועצת המשפטית לשעבר של התנועה, עו"ד צרויה מידד לוזון, התנועה אף עיכבה את שכרם של העובדים עד שיסכימו לחתום על החוזה החדש (גרינצוויג, 2023). 

"הוא עיכב שכר כדי להפעיל לחץ על העובדים לחתום על אותם חוזים, עד שהתרעתי בהודעה בכתב לממלא מקום המנכ"ל שמדובר בהלנת שכר", תיארה היועמ"שית. בתצהירה, לוזון הוסיפה: "ההנחתות שהוטלו מדי יום, הפגיעה בסמכויות שלי וביכולת שלי למלא את תפקידי כיועמ"שית, הפגיעה בעובדים והעלבונות שהוטחו בנו – כל אלו הביאו לסיום עבודתי, כמו גם לסיום עבודתם של שורה של עובדים ובהם עובדים ותיקים" (גרינצוויג, 2023).

5. בהסתדרות הרפואית, שהתגייסה לעזרת המחאה, מציעים הפיכה צבאית…

ההסתדרות הרפואית, כחלק מתנועת המחאה, נזעקה להצלת הדמוקרטיה ולמניעת דיקטטורה… אפשר היה לתהות איך תהיה דיקטטורה כשקברניטי כל ארגוני הביטחון ובתי המשפט תומכים במחאה, אבל האמת איננה חלק מה'סיפור המשחק'. הסלוגן הזה הרי נבחר ע"י אסטרטגים פיקחים, כדי לנטרל מראש האשמות שפעולות המחאה מקעקעות את הדמוקרטיה (מה שנכון. כאוס ודמוקרטיות לא הולך טוב ביחד…).

על מידת הדמוקרטיה והסובלנות בתוך ההסתדרות הרפואית כבר למדנו בעבר. איך אמר ד"ר מאיר כהן, רופא ותיק ומשפטן, שנזרק מקבוצת הווטצאפ ב- 19 באוגוסט 2023, כי העז להביע דעות חריגות: "הארגון הזה צוער 'דיקטטורה', אבל זה הארגון הכי דיקטטורי שקיים במדינה הזו!".

עתה, זכינו לפנינה נוספת מבית מדרשה: מסתבר שהחבר'ה יודעים היטב, שהיחידים שיכולים, לכאורה, לעשות הפיכה זה הם עצמם כי הארגונים הביטחוניים איתם (וגם הם לא יכולים כי רק המפקדים איתם). ראו מה הם כותבים בווטצאפ של פורום יושבי ראש האיגודים בהסתדרות הרפואית:

"… לפי זה, המסקנה היא שנדרשת הפיכה צבאית, ותפיסת מוסדות השלטון"… לא פחות!

נספח 1: דרור קפאח וינון מגל על הסטנדרט הכפול של המחאה

דרור קפאח וינון מגל על הסטנדרט הכפול של היגיון המחאה:

• כשנשים חרדיות נפגשות זה לא בסדר וכשחילוניות נפגשות זו העצמה נשית. אם אתה מפוצץ אירוע של נשים חרדיות אתה מציל אותם מעצמם. אבל, אם אתה מעיר על אירוע בהפרדה של נשים חילוניות אתה מיזוגן…
• כשערבים מתפללים בהפרדה זה סבבה, כשיהודים מתפללים בהפרדה זה "חציצה ומניעה של מעבר ותנועה חופשיים במרחב הציבורי".
• כשערוץ שמאלני משדר זה בסדר, כשערוץ ימני משדר זו הפרה של הסטטוס קוו.

הנה לכם מצב הזוי, שבו כל דבר שמריח מיהדות או מימניות הופך מיד לא לגיטימי (הפטריוטים ערוץ 14, 2/10/23).

נספח 2 – אושי דרמן: מי ישבש את הבחירות?

מבית היוצר של "ישראל תהפוך לדיקטטורה" ו"איראן זה כאן", קבלו את הלהיט התורן: "הימין ישבש את הבחירות". בשנה האחרונה הוצפנו באזהרות על זיופים וביטול הדמוקרטיה, אך המציאות מוכיחה שהבחירות כאן, והן מוגנות מתמיד.

הכתבה חושפת את מנגנון ה"פרוייקציה" הפוליטית: השלכת כוונותיך על היריב [מנגנון הגנה פסיכולוגי לא מודע, שבו אדם מייחס את הרגשות, הדחפים, המחשבות או התכונות השליליות של עצמו – לאדם אחר].

בעוד השמאל מזהיר מ"אירועי קפיטול" ימניים, הנתונים מזכירים מי הזרים מיליונים דרך עמותות ומי הוביל לכאוס בכבישים. הפסיכולוג ד"ר עופר גרוזברד מסביר כי מדובר ב"הזדהות השלכתית" – האשמת האחר בפעולות שאתה עצמך עלול לבצע במקרה של הפסד [הזדהות השלכתית (Projective Identification) היא מנגנון הגנה פסיכולוגי מורכב ועמוק בהרבה מהשלכה (פרוייקציה) רגילה. בעוד שבהשלכה רגילה האדם רק מאמין שמישהו אחר מחזיק ברגשות שלו, בהזדהות השלכתית מתרחש תהליך דינמי שבו האדם מפעיל ומניע את האחר להתנהג ולהרגיש בדיוק כך בפועל].

נספח 3 של יותם זמרי: "השמאל אינו צועק את מה שהוא פוחד ממנו, אלא את מה שהוא מתכוון לעשות!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'פרוגרסיבי';
• הרחבה על: 'תרבות הביטול הפרוגרסיבית' (Cancel Culture);
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), שיווק הלכה למעשה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/6/29.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות הביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.