פנחס יחזקאלי: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה

תקציר: הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה... אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. תחשבו על הפסקת המלחמה, על ה"הסדרה" בצפון, ועל "שתי מדינות לשני עמים"...

[בתמונה: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחד המושגים החשובים בתורת המערכות המורכבות הוא העוצמה. היא מוגדרת כיכולת של גורם במערכת מורכבת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם.

הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה... התופעה הזו קרויה מאבק העוצמה (power struggle). מושג קרוב - הלקוח מתורת הארגון - הוא 'פוליטיקה ארגונית'.

אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. אז, הוא מקטין במו ידיו את עוצמתו, מה שבהכרח ילבה ויעצים את מאבק העוצמה במערכת, כי הגורם שמתחזק ינסה להעצים את כוחו עוד יותר. זה טבעה של מערכת מורכבת.

לכן, בוויתור על מקורות עוצמה - כמו עמדות אסטרטגיות - עלול להיות פוטנציאל הרסני, שעלול להוביל לקריסה, וזה בדיוק המצב שבו מצויה ישראל במאי 2024, כאשר היא נדרשת להסכים להפסקת הלחימה בעזה, להסדרה בעייתית בצפון, ולמיסוד "שתי מדינות לשני עמים". 
[בתמונה: בוויתור על עוצמה יש פוטנציאל הרסני, שעלול להוביל לקריסה. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: בוויתור על עוצמה יש פוטנציאל הרסני, שעלול להוביל לקריסה. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מה מביא גורם במערכת לוותר על עוצמתו?

יכולות להיות לכך סיבות מגוונות: טבעיות ואחרות.

וכדומה.

המצב הטבעי: ויתור על מרכיבי עוצמה שיניב בעתיד (כך אנחנו מקווים) עוצמה גדולה יותר

הדוגמה הקלאסית היא תגובת הנגד הגרמנית למתקפת הנגד הסובייטית בחזית סטלינגרד בחורף 1943/1942. במתקפה זו הופתע הוורמאכט ואיבד את הארמיה השישית שנותרה נצורה בסטלינגרד. עוצמת המתקפה חייבה אותו לסוב לאחור, ולסגת לאורך למעלה מ- 320 ק"מ בפחות משלושה חודשים, בתוך ערבות אוקראינה, ואפילו לוותר על האחיזה בחרקוב.

רק שמול הרוסים הלא מנוסים באותה עת בקרב תנועה, עמד אחד המוחות הצוננים ביותר של המטה הכללי הגרמני: פילדמרשל אריך פון מאנשטין (ראו תמונה למטה). הוא הבין, שדווקא במצבו הקשה ובנסיגה הארוכה, טמונים זרעי ההצלחה: ככל שיתרחקו הרוסים מאות קילומטרים מקווי ההתחלה, ויותשו, יתבלו הטנקים שלהם, שעשו את הדרך על זחליהם, מצבורי האספקה שלהם יתרחקו, והגרמנים הקשו עליהם עוד יותר, בהשאירם אחריהם אדמה בזוזה וחרוכה (קלרק, 1979, ע' 222).

כך, הצליח מאנשטיין למשוך את האויב אל מעבר לנקודת השיא של ההצלחה (לנקודת המיצוי), כשהוא נוטל סיכונים עצומים כדי לשמר את השריון שעוד נותר לו; ומשאיר שלושה רבעים מכוח השריון, מחוץ למעגל הלחימה. בפברואר 1943 עברה המתקפה הרוסית את שיאה, והשפל החל לתת את אותותיו... או אז סבו הגרמנים במתקפת כיתור, והנחילו הפסד צורב לצבא האדום המותש במה שמכונה: "הנס על הדונייץ".

מעטות התקופות במלחמת העולם השנייה, שנראה בהם מהפך גמור ומרתק כזה של הגורל, כמו השבועיים האחרונים של פברואר והשבועיים הראשונים של מרץ 1943: הצבא הגרמני הפגין עדיפות טקטית ברורה, תיקן את חזיתו והחזיר לעצמו את עליונותו ברוח הגייסות (קלרק, 1979, עמ' 225-224).

[תמונתו של פילדמרשל אריך פון מאנשטיין משמאל היא נחלת הכלל]
[תמונתו של פילדמרשל אריך פון מאנשטיין משמאל היא נחלת הכלל]
[בתמונה: טנקי T-34 רוסיים ורגלים בערבות אוקראינה... התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: טנקי T-34 רוסיים ורגלים בערבות אוקראינה... התמונה היא נחלת הכלל]

מצבים לא טבעיים

לעיתים קיימים מצבים שבהם אנשים נסוגים מסיבות אישיות שונות, מתפקיד קריירה שהושג בעבר. לדוגמה, עזיבת עבודה ברמה גבוהה עקב אתגרים זמניים או כישלונות, עלולים לגרום לאובדן מומנטום מקצועי, מוניטין והזדמנויות. לוויתור כזה על עוצמה עלולות להיות השפעות הרות אסון, שתמנענה החזרת עמדה דומה והשגת רמות הצלחה קודמות.

באופן דומה, מחויבות למטרות אישיות, כמו: בריאות וכושר; או למשל, נסיגה משגרה מחייבת עקב כישלונות או אתגרים אחרים, עלולה להוביל לרגרסיה משמעותית. נטישת הרגלים בריאים עלולה לגרום לאובדן התקדמות, להקשות על השגת מטרות ארוכות טווח ועלול להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות.

אלטרואיזם: כשמיליארדרים תורמים את הונם בחייהם

התופעה הזו מוכרת לנו היטב. פעמים רבות היא טובה לתורם ולנתרמים. אולם יש מצבים שהוויתור מוביל להידרדרות אישית ופיננסית. הכתבה הבאה תמצה את הסוגייה הזו:

מירב דוסטר ב'מאקו': הנדיבים הידועים: המיליונרים שתרמו את כל כספם
15 האנשים הבאים הם דוגמא יוצאת דופן לכאלה שנתנו בדרכם כמעט את כל כספם לאחרים. חלקם עשו זאת מאצילות נפש והשאר מטיפשות וחוסר מזל. זה מעורר השתאות, וגם השראה...
[למאמר המלא של מירב דוסטר ב'מאקו', לחצו כאן]

כך גם ארגונים ומדינות:

מלחמת וייטנאם היא דוגמה מצוינת לכך: לא הייתה כל סיבה נראית לעין, למעט סכלות אסטרטגית, שתמנע מארצות הברית לנצח. אבל, ניהול המלחמה היה "קומדיה טרגית של טעויות", שהביאה ב- 1975, לנסיגת ארצות הברית מוייטנאם, למרות השקעה משמעותית במונחים של נוכחות צבאית ומשאבים. נפילת סייגון הגיעה זמן קצר לאחר מכן, והובילה לאיחודה מחדש של וייטנאם בשליטה קומוניסטית. נסיגה זו לא רק הביאה לשינוי דרמטי בדינמיקת הכוח האזורית אלא גם הכתימה את מעמדה הגלובלי של ארה"ב והותירה מורשת של מהומה פוליטית וחברתית.

דוגמה אחרת היא "הניסוי של ישראל, לאורך השנים, בוויתור על טריטוריות למען השלום". ישראל נכנסה לתהליכים הללו עם הרבה נאיביות ורצון טוב להסדיר את יחסיה באזור. זאת, ללא הכנה מוקדמת, ללא שימוש אמיתי במזרחנים ובמומחים במשא ומתן עם בני האזור, וללא הכרה מעמיקה של תרבותם ומאווייהם. התוצאות, עדכני למאי 2024, הרות אסון.

סקירה ממצה של חלק מהוויתורים הללו "למען השלום", נתן עמית סגל ב- 22 במאי 2024, בסרטון שפרסם תחת הכותרת: "ניסוי ענק של עשרים שנים מלמד: נסיגות הורגות". בסרטון מוכיח סגל כי במקרה הישראלי-פלסטיני התפתח דפוס חוזר, לפיו ויתור על עמדות אסטרטגיות מוביל לקריסה. יתרה מכך. אויבינו מודעים לדפוס הזה ומעודדים אותו.

[למאמרו של עמית סגל: 'ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות!', לחצו כאן]

[בסרטון: עמית סגל - ניסיון ענק של 20 שנים מלמד: נסיגות הורגות]

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה

  1. Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *